סע"ש 30763-07-13

1.לפניי בקשה מטעם התובעת לצירוף ראיה, שהוגשה לאחר הגשת סיכומי הצדדים וסיכומי התשובה של התובעת.

2.ביום 20.7.2016 הגישה התובעת בקשה להוספת הודעת דואר אלקטרוני ששלחו הגב' מרי יוסף ויהודית זינגר ממשרד המשפטים ביום 19.2.2012 על צרופותיה: טבלה וכן נוסח צו סדר הדין הפלילי (קביעת תארים אחרים של פרקליטים מפרקליטות המדינה), תשע"ב-2012 (להלן: "הבקשה").

לבקשה צורף תצהיר התובעת.

3.לשיטת התובעת הראיה מפריכה את טענות הסרק שהעלו הנתבעים 2-3 לראשונה בסיכומיהם שלפיהן התובעת אינה משנה לפרקליטת מחוז, וכי דרגת השכר שלה (א6+ 18%) המוענקת למשנים לפרקליטי המחוז ניתנה לה לפנים משורת הדין כפיצוי על הפלייתה. לטענת התובעת בצר לה היא חיפשה אחר מסמך שיתעד את המהלך שנעשה בשנת 2012 ולהפתעתה גילתה את הראיה, שכלל לא זכרה את דבר קיומה, בין מיילים שנשלחו בתפוצה רחבה לפרקליטים בפרקליטות.

לדברי התובעת עוד באותו היום פנתה לנציגי המדינה, צירפה את הראיה וביקשה כי הנתבעים יעדכנו את בית הדין כי אין להם טענה בעניין תוארה כמשנה לפרקליטת המחוז. משחלפו שבועיים והנתבעים לא השיבו לפנייתה הוגשה בקשה זו.

נוכח תוכן הראיה ובנסיבות העניין סבורה התובעת כי זה אחד המקרים החריגים שבהם יש להתיר את הגשת הראיות בשלב זה של הדיון.

4.ביום 31.8.2016 הוגשה תגובה מטעם המדינה (הנתבעים 2-3). המדינה טענה ראשית כי לא ברור מדוע יש בראיה המבוקשת כדי להכריע במחלוקת שבין הצדדים הנוגעת לשאלה: האם זכאית התובעת לשכר כשל פרקליט מחוז, דהיינו, לשכר של שופט מחוזי. גם אם התובעת תוכיח ששימשה ממונה בכירה לפרקליטת המחוז ולאחר ששונה שם התפקיד שימשה משנה לפרקליטת המחוז – לא יהא בכך לשנות את תוצאת התביעה.

עוד נטען כי בקשת התובעת אינה עומדת ולו במקצת התנאים הנדרשים לצורך הבאת ראיות נוספות בשלב זה של המשפט. הסוגיה הנוגעת לראיה אינה נדרשת לצורך ההכרעה, והתובעת עצמה מודה שהודעת הדוא"ל הופצה בתפוצה רחבה ולאחר חיפוש נמצאה על ידה. כך שהראיה יכולה הייתה להיות מוגשת עם יתר ראיותיה.

5.אף שלשיטת המדינה מבחינת הדין אין מקום להתיר לתובעת לצרף כל ראיה בשלב זה, התייחסה בתגובתה לכל מסמך בנפרד:

• לעניין המסמכים שצורפו כנספח 1 לבקשה – לפנים משורת הדין המדינה לא התנגדה לצירופם. המדינה אינה חולקת על כך שתיאורי התפקידים בפרקליטות השתנו כך שמי שמילא תפקיד של "ממונה בכיר לפרקליט מחוז" שונה תואר תפקידו ל"משנה לפרקליט מחוז". אלא שטענת המדינה היא כי אכן, התובעת זכתה לכך שהרשות לניירות ערך תקביל את שכרה לשכר של "ממונה בכירה לפרקליטת מחוז". כאשר שונה התואר ל"משנה לפרקליטת מחוז" הרי שמאותו הרגע מעמדה של התובעת הוא מנהלת מחלקה בפרקליטות מחוז (מיסוי וכלכלה) שדרגת שכרה היא כשל משנה לפרקליטת מחוז, דהיינו א6 + 18%. לעמדת המדינה אין בהודעת הדוא"ל זו כדי לסייע לתובעת שכן היא מעולם לא שימשה כמספר 2 של פרקליטת המחוז.