סע"ש 30751-07-15

ביום 23.7.15 הגיש התובע תביעה בגין עוולת לשון הרע נגד הנתבעים 1 עד 4.

הנתבע 4 מכהן כנציג ציבור בבית הדין האזורי לעבודה תל אביב.

בהחלטת בית הדין מיום 8.9.15, עוד בטרם התקיים דיון מקדמי בתיק, הובא מידע זה לידיעת הצדדים תוך שנדרשה לכך התייחסותם לרבות לשאלה לאיזה בית דין הם מבקשים להעביר את התובענה ככל שתועבר לבית דין אחר.

ביום 10.9.15 הודיע התובע כי הוא מבקש להעביר את התביעה לבית דין אזורי אחר והוסיף בס' 2 להודעתו :

"לאור חששותיו המבוססים של התובע בקשר להשפעת מר שינטל בבית הדין האזורי בת"א, התובע מבקש להעביר את התיק לבית הדין הרחוק ביותר מבית הדין בת"א: בית הדין האזורי לנצרת; ובאם אין הדבר אפשרי – אזי לבית הדין האזורי בב"ש ".

ביום 6.10.15 הודיעו הנתבעים כי הם משאירים את ההחלטה האם להעביר את הדיון לבית דין אחר לשיקול דעת בית הדין וכי ככל שיוחלט להעבירה, הם מבקשים שיהיה זה לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים, הקרוב ביותר לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. לחילופין, לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה.

לטענת הנתבעים, בקשת התובע להעביר את התובענה לבית הדין בנצרת או בבאר שבע היא – "... ניסיון טקטי לטרטר ולהתיש את הנתבעים ולגרור אותם, ללא כל הצדקה, להתדיינות במקום גיאוגרפי המרוחק ממרכז עסקיהם ומגוריהם". (ס' 2 להודעתם).

בהקשר זה מוסיפים הנתבעים, כי הנתבע 3 מתגורר באזור ירושלים ביישוב שורש, וגם מטעם זה יש כדי להצדיק העברת התובענה לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים.

ביום 8.10.15 הגיש התובע הודעה נוספת בה טען כי הוא נכה שנזקק לכיסא גלגלים. לטענתו, הגישה לנכים נוחה הרבה יותר בבית הדין האזורי לעבודה בנצרת ובבאר שבע מאשר בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים.