סע"ש 30515-11-13

הקדמה

1.לפנינו תביעת התובע אשר עבד אצצל הנתבעת שעיסוקה בענף הבניין, לתשלום זכויות שונות בגין תקופת עבודתו ונסיבות סיומה (פיצויי פיטורים, הפרשי שכר, הפרשים בגין הפרשות לפנסיה, גמול שעות נוספות, דמי חגים, פדיון חופשה, דמי כלכלה, דמי הבראה וקרן השתלמות).

2.הנתבעת טענה בפנינו, כי התובע עשה דין לעצמו והפסיק להגיע לעבודה בסוף חודש ינואר 2013, כי כלל לא עבד שעות נוספות וכי שולמו לו כל התשלומים להם היה זכאי בגין יתר רכיבי התביעה.

העובדות שאינן שנויות במחלוקת

3.מכתבי הטענות, תצהירי הצדדים והחקירות עולות העובדות הבאות:

3.1הנתבעת הינה חברת העוסקת בתחום הבנייה. על יחסי העבודה בין הצדדים חלות הוראות צו ההרחבה בענף הבנין משנת 2010.

3.2.התובע עבד אצל הנתבעת מחודש נובמבר 2010 עד לחודש ינואר 2013.

3.3את התובע קיבל לעבודה אדם בשם טאלב אשר הנתבעת כינתה "הראיס". הוא הגיש לנתבעת בסוף כל חודש פרוט של שעות העבודה של העובדים, קיבל מהנתבעת כסף וחילק אותו לפועלים. הנתבעת דיווחה למדור התשלומים של שירות התעסוקה (להלן - "שירות התעסוקה") מידי חודש, על הסכומים שטאלב דרש וקיבל עבור העובדים ובכללם התובע, וזאת בהתאם להוראות הסכם 1968 (סעיף 19 בפרק י"ג) והוראות החוק ליישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה), התשנ"ה-1994.

דיון והכרעה