Berhane Kahsay נ' זרוע הזהב כח אדם בע"מ ואח'

במסגרת דיון קדם משפט עתרה הנתבעת 2 לצירופה של החברה שהפעילה את בית האבות בו הוצב התובע לעבודה – חברת ס.א.מ. שירותי בריאות וסעד בע"מ.

הנתבעת 1 הודיעה כי היא מותירה את הנושא לשיקול דעת בית הדין.

לאחר שעיינתי בתגובת התובע, המתנגד לבקשה, בתשובת הנתבעת 2 וכן בכתבי הטענות, להלן החלטתי:

1. במסגרת הליך זה ממש ניתנה החלטה ביום 11/7/16 המתייחסת לצירוף נתבעים נוספים, וזאת בהתייחס לבקשה לצירוף הנתבעת 2 שכן התביעה במקור הוגשה כנגד הנתבעת 1 בלבד.

    

2. כפי שציינתי בהחלטתי הקודמת, על פי תקנה 18 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991 קיימת סמכות לבית הדין בכל שלב משלבי הדיון להורות על צירופו של נתבע נוסף וזאת גם ללא בקשה מטעם מי מהצדדים. כך גם ידוע שניתן אף לצרף את מי שאינו צד ישיר ליחסי העבודה כאשר הדבר נדרש לבירור הסכסוך בשלמותו (ד"ר י. לובוצקי, "סדר הדין במשפט העבודה", ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, מהדורת 2016, פרק 10, עמ' 11).

    

    

3. עוד נקבע, כי אפשר לצרף צד כנתבע חרף התנגדות התובע לכך (ע"ע (ארצי) 56413/02/12 מ.ב. גלאט עוף למהדרין בע"מ נ' זיד חרפוש, מיום 29/5/12), אם כי נדרש להראות נתונים המצדיקים את הצירוף והמצביעים על העניין שיש בצירוף האמור (ד"ר י. לובוצקי, שם, פרק 10, עמ' 11).

    

4. אמנם, אין מדובר במקרה מובהק לצירוף כפי שהיה מדובר בבקשה לצירוף הנתבעת 2 אולם לדעתי הצירוף במקרה זה נדרש מהסיבות הבאות. ראשית, קיימת תקופה המתייחסת לחודשיים הראשונים להעסקה (3/2011 – 4/2011), בה התובע לשיטתו עבד בבית האבות, אך שתי הנתבעות מכחישות העסקתו באמצעותן. שנית, התובע עותר להשבת ניכויים בגין מגורים בלתי הולמים שעה שמגוריו היו בחצרי הגורם שמבוקש לצרפו. שלישית, בירור הטענה לגבי גמול שעות נוספות קשור מטבע הדברים במידע המצוי בידי מי שמבוקש לצרפו. רביעית, הנתבעת 2 הכחישה את הטענה כי העבירה את התובע לעבוד אצל הנתבעת 1 ועל פני הדברים ולכאורה ומבלי להביע דיעה, אין לומר כי הטענה משוללת יסוד. מדובר אפוא במצב בו הגורם הקבוע הוא המשתמש והתחלופה היא של המעסיק הישיר, וגם עניין זה יש לקחת בחשבון. חמישית, עסקינן במתכונת העסקה מורכבת ובית הדין מצווה לבחון את שאלת זהות המעסיק האמתי באופן ממצה ושלם. גם משום כך יש לראות בבית האבות כצד נדרש בהליך.