סע"ש 3037-06-14

בפניי בקשת הנתבעת 2 לסילוק התביעה כנגדה על הסף, הואיל ולא היתה מעסיקתו של התובע.

התובעים טענו בתגובתם לבקשה כי בנוסף לנתבעת 1 שהעסיקה את התובע 1 המנוח (להלן: "התובע"), הרי שהנתבעת 2, מדינת ישראל, היתה מעסיקתו באמצעות לשכת שירות התעסוקה והוא חושש "ליפול בין הכסאות". התובעים ביקשו לקבל עמדת הנתבעת 1 בעניין.

הנתבעת 1 טענה כי אין לה מניעה לסילוק התביעה כנגד הנתבעת 2 על הסף, בכפוף לכך שהמדינה תמציא אסמכתא לכך שהנתבעת 1 שילמה מלוא התשלומים לתובע.

מבדיקת המדינה בעניין עלה כי ברישומי משרד הפנים לא מופיע שמו של התובע 1 המנוח כעובד אצל הנתבעת 1 או אצל מעסיק אחר, ויתר על כן – אף הנתבעת 1 אינה מופיעה כמי שקיבלה היתר העסקה.

הנתבעת 1 השיבה כי מבדיקה מדוקדקת ברישומיה עלה כי אכן לא היא זו שהעסיקה את התובע אלא שותפות בשם "שליט נועם ושות' (חוות מיכאל האחים שליט) שמספרה 557136462 (להלן: "השותפות"). הנתבעת 1 ביקשה סילוקה על הסף הואיל והשותפות היא זו שהעסיקה את התובע ולא החברה שהיא הנתבעת 1.

הכרעה

אכן, דרך כלל, ממעט בית הדין למחוק על הסף תביעה שהוגשה בבית הדין. הסעד של מחיקה על הסף ניתן ביד קמוצה ובמשורה על ידי בתי המשפט בכלל ובבתי הדין לעבודה "קצרה המשורה עוד יותר" (דב"ע מד/15-3 אפנר נ' מפעלי הדסה לחינוך עבודה ארצי, כרך כ(2) 242 וכן דב"ע נא/31-3 חיפה כימיקלים נ' אברהם רמי כלפון פד"ע כב 518).

לא במהרה ימנע בית הדין מתובע להביא את עניינו לדיון ולממש זכות משפטית. כדי שבית דין יאות למחוק תביעה על הסף "חייב להיות בית הדין בטוח ומשוכנע כי גם אם יוכיח התובע את כל אשר טוען בכתב תביעתו לא יהיה בכך כדי להועיל לו, מאחר שאין באותה מסכת עובדות כדי ליצור עילת תביעה" (דב"ע נו/140-3 כי"ל - כימיקלים לישראל נ' ליאונרד שור פד"ע ל 152).

חרף זאת, בענייננו שוכנענו כי מתקיים החריג לכלל וכי יש הצדקה לסלק התביעה על הסף כבר בשלב מקדמי זה.