סע"ש 30290-11-15

בפני בקשה לשמיעת עדותו המוקדמת של התובע (להלן – הבקשה). כתב התביעה הוגש ביום 13/11/15, הבקשה הוגשה היום והובאה לעיוני כעת סמוך לשעה 15:00 .

התובע, מבקש לגבות את עדותו המוקדמת מחר שכן ביום 20/11/15 (יום שישי) הוא צפוי לצאת את ישראל ורכש כרטיס טיסה אותו קיבל אתמול (העתק הכרטיס שצורף אינו קריא).

בבקשה נטען, כי התובע אינו יכול לדחות את מועד הטיסה שכן אשתו חולה וחמשת ילדיו הקטינים זקוקים לטיפול. לבקשה לא צורף תצהיר תומך. אציין עוד, כי לא צורף תצהיר עדות ראשית.

הלכה היא כי לבית הדין שיקול דעת נרחב להתיר גביית עדות מוקדמת בכל עת לאחר הגשת תובענה.

בעת הפעלת שיקול דעת זה, יש לבחון מחד מהו הנזק העלול להיגרם לבעל הדין העותר לשמיעת העדות המוקדמת למול הנזק הצפוי לבעל הדין שכנגד, אשר בשלב מוקדם ביותר של ההליך נאלץ לחקור בחקירה נגדית בעל דין או עד, כאשר לא תינתן אפשרות נוספת לגבות עדותו.

לאחר שעיינתי בבקשה מצאתי כי בנסיבות הקיימות אין מקום להיעתר לה שכן משמעות הדבר פגיעה בלתי מבוטלת בזכותה של הנתבעת להיערך כראוי לדיון ולחקירת התובע במסגרת עדות מוקדמת. בפרק הזמן הקיים – היינו פחות מיממה – לא יהא די על מנת לאפשר לנתבעת ללמוד את טענות התובע ולגבש הגנתה ולא באופן בסיסי. על כן, קבלת הבקשה תביא לפגיעה קשה בזכות הנתבעת לקבל את יומה בבית הדין. יש לתמוה גם על כך שלא הוגש תצהיר בתמיכה לטענות העובדתיות בנוגע לנסיבות הנסיעה ועיתוי הבקשה.

ערה אני לכך כי משמעות החלטה זאת עלולה להיות, כי התובע לא יוכל לקבל את יומו בבית הדין, אך זכות זאת אינה מוחלטת ואל מולה ניצבת זכות הצד שכנגד לקבל יומו בבית הדין. אין בידי לקבל את טענת התובע, כי העובדה שמדובר בתביעה שסכומה כ-100,000 ₪ מטה את הכף לכיוון קבלת הבקשה, שהרי גם לצד שכנגד הנדרש להתגונן אל מול תביעה בסכום כה משמעותי קיימת זכות לקבל את יומו בבית הדין.

האיזון הראוי לטעמי יהא בכך שתינתן לתובע האפשרות – ככל שיבקש – לדחות את מועד הטיסה ולהגיש בקשה נתמכת בתצהיר ובמסמכים.

ב"כ התובע תדאג להמציא במסירה אישית לנתבעת כתב התביעה, הבקשה והחלטה זאת, עד מחר בשעה 14:00.