סע"ש 29769-06-13 קבלי נ' חברת החשמל לישראל בע"מ

התובע 1 (להלן- קבלי או התובע) הועסק על ידי הנתבעת כעשר שנים. בתום תקופה זו פוטר. בתביעתו כאן, עותר הוא כי ייקבע כי פיטוריו נעשו שלא כדין תוך שהופלה על רקע גילו, וכן כי היה קורבן לנקמנות אישית מצד הנתבעת. הוא עוד מוסיף כי בהליך השימוע שנערך לו לפני פיטוריו נפלו פגמים. לטענתו, הוא זכאי לפיצוי כספי בגין התנהלות זו של הנתבעת. בתביעתו עתר אך לסעד של פיצוי כספי בשל אלה ולא לסעד של אכיפה, תוך שטען כי פיטוריו הם כבר מעשה עשוי. הנתבעת מכחישה את טענות קבלי ואת זכאותו לסעדים הנתבעים. היא טוענת, בין היתר, כי בהתאם למערך ההסכמים אליהם היא מחוייבת, משלא הוענקה לקבלי קביעות לא היה מנוס מפיטוריו. נטען גם כי בדין לא הוענקה לו קביעות. עוד היא מוסיפה כי הליך השימוע בעניינו של נערך כדבעי.

על התשתית העובדתית הבאה לא היתה מחלוקת. לפי תשתית מוסכמת זו, קבלי, אדריכל בהשכלתו, הועסק על ידי הנתבעת כעובד שכיר החל מיום 17.2.02 ועד ליום 29.2.12. לאורך כל תקופת העסקתו הועסק קבלי במעמד "ארעי". במהלך תקופת העסקתו חלו עליו הוראות חוקת העבודה לעובדי חברת חשמל, פרט להוראות שעניינן פנסיה תקציבית וזכאות לחשמל בתעריף עובד חברה.

העסקתו של התובע בנתבעת נחלקה לשתי תקופות. האחת, ממועד קליטתו לעבודה ועד ליום 18.7.04. בתקופה זו הוצב קבלי לעבודה במחלקת תכנון אזרחי לתחנות משנה, באגף תכנון הנדסי בחברה (להלן- מחלקת תכנון אזרחי). השניה, החל מיום 18.7.04 ועד תום העסקתו, במהלכה הוצב לעבודה במחלקת פרויקטים מבנים ארצי ותחנות משנה באגף תכנון הנדסי, תחת ניהולה של גב' רינה רוקר (להלן- מחלקת פרויקטים ו-רוקר, בהתאמה). העברתו של קבלי לעבודה במחלקת פרויקטים נעשתה בשל כך שלמנהלת המגזר בו הועסק קבלי עד ליום 18.7.04, גב' חדווה צימרמן (להלן- צימרמן), היו טענות באשר לעבודתו. לטענת קבלי, טענות אלה באו על רקע אישי.

לאורך תקופת העסקתו, שלחה הנתבעת לקבלי הודעות תקופתיות בכתב על הארכת העסקתו במעמד "ארעי". אין חולק כי המעבר ממעמד של עובד "ארעי" למעמד של עובד "קבוע" הוא בהתאם לנוהל 03-04-04 של הנתבעת, על עדכוניו. הצדדים חלוקים האם בעניינו של קבלי יש תחולה להוראת השעה מיום 10.1.10 אליה נתייחס בהמשך. לפי מערך ההסכמים הקיבוציים הקיים בנתבעת, העסקתם של עובדים ארעיים שנקלטו לעבודה עד יום 31.12.04 יכולה להיות לתקופה מקסימלית של עשר שנים. בתום תקופה זו או במהלכה, ככל שהעובד לא מועבר ממעמד "ארעי" למעמד "קבוע" – מסתיימת העסקתו.

בשנת 2010 נאמר לקבלי על ידי מר יצחק בלמס, מנהל אגף תכנון הנדסי דאז – כי אינו מומלץ לקביעות (להלן- בלמס). בשנת 2011 נאמר לקבלי על ידי מר בצלאל שלמון, מנהל משאבי אנוש האחראי על האגף באותה תקופה, כי אינו מומלץ לקביעות (להלן- שלמון).

לאחר שקבלי זומן בכתב לשימוע בנוגע לסיום העסקתו על ידי הנתבעת, הגיש הוא בקשה לבית הדין האזורי לעבודה למתן סעד ארעי (ס"ע (אזורי חי') 18753-02-12 (להלן- ההליך הקודם)). בית הדין לא נתן סעד ארעי. לאחר שבית הדין לא נתן סעד ארעי, התקיימה ביום 13.2.12 ישיבה בנוכחות קבלי, באת כוחו ונציג התובע 2 (להלן- הוועד). בפגישה זו נכחו נציגי הנתבעת ונדון סיום העסקתו של קבלי בנתבעת. לאחר ישיבה זו לא נתקבלה החלטה על ידי הנתבעת בנוגע לסיום העסקת קבלי.