סע"ש 2952-09-12 מ.מ.ש. מיעארי מסחר ושיווק בע"מ ואח' נ' פדא אל דין עאבד

פתח דבר

1. התובעת 1, מיעארי מסחר ושיווק בע"מ (להלן גם – החברה) העסיקה את הנתבע בתפקיד אחראי גבייה ומתאם קופה מיום 10.7.04 ועד למועד התפטרותו ביום 5.8.05. ביום 2.9.12 הגישו החברה ובעל המניות העיקרי בה, התובע 2, תביעתם דנן להשבת הסך הכולל המשוערך של 373,261.62 ₪ שלטענתם הנתבע נטל מהם ללא רשות, במסגרת עבודתו.

2. השאלה המונחת לפתחנו הינה, האם הנתבע אכן נטל לידיו ו/או העביר לאחרים, במסגרת עבודתו ובלא הרשאה ממעסיקו, שלוש המחאות של לקוחות החברה ושתי המחאות פרטיות של התובע 2, בסך כולל ומשוערך של 373,261.62 ₪?

3. למען הסדר הטוב נציין, כי אף שלא עלתה טענה בעניין מטעם מי מהצדדים, לעת כתיבת פסק דין זה נתנו דעתנו לפסק דינו של בית המשפט העליון בתיק רע"א 2407/14 מורן רוחם נ' אג'נס פרנס פרס בע"מ, אשר ניתן ביום 14.10.15, שעניינו גדר סמכויות בית הדין לעבודה בתביעות מסוג זה. כעולה מכותרת כתב התביעה וכן מסע' 21 לו, עילת התביעה הינה "הפרת חוזה העבודה ו/או דיני החוזים ו/או דיני הנזיקין ככל שעניינם סעיף 31 לפקודת הנזיקין...". בסע' 1 לסיכומיהם טענו התובעים כי "עסקינן בתובענה...בטענה של הפרת חוזה העבודה, מעילה באמון והשבת כספים...". התובעים לא ביססו סיכומיהם על פקודת הנזיקין. בנסיבות אלו, ולאחר שלאורך כל ההליך, לא היתה מחלוקת בין הצדדים בדבר סמכות בית הדין לעבודה לדון בתביעה, אנו קובעים כי התביעה דנן הינה בתחום סמכותנו.

   רקע עובדתי

4. החברה עוסקת כאמור בתחום המסחר והשיווק בצפון הארץ ובפרט באזור הגליל, כאשר במועד הרלוונטי לתביעה, שימשה גם כסוכנת וכשלוחה מטעם החברה הדרומית לשיווק בע"מ, בכל הקשור לשיווק מוצריה, הידועים בשם המסחרי כמוצרי "סנו" (להלן – החברה הדרומית או סנו) (ראה נספח א'1 לכתב התביעה).

5. התובע 2 הינו בעל המניות העיקרי בחברה, מנהלה בפועל ומורשה החתימה הבלעדי מטעמה (להלן גם – המנכ"ל).

6. בהתקשרותה מול החברה הדרומית, נהגה החברה לשלם לה מחשבון בנק פרטי על שם המנכ"ל, הנפרד מחשבון החברה (עמ' 74, ש' 24-27; עמ' 82, ש' 12-16).

7. במועד הרלוונטי לתביעה, העסיקה החברה כ- 24 עובדים, מרביתם קרובי משפחתו של התובע 2 ובכלל זה אחים, בני דודים, אחיינים וכיו"ב (סע' 5 לתצהיר המנכ"ל; סע' 16.א. לתצהיר הנתבע).

8. הנתבע, יליד 1983, תושב הכפר בענה-מג'ד אל כרום, הועסק כאחראי גבייה ומתאם קופה בחברה למשך כשנה, מיום 10.7.04 ועד למועד התפטרותו מעבודתו ביום 5.8.05. במסגרת תפקידו, הנתבע היה אמון על הקשר עם לקוחות החברה ובכלל זה, היה נפגש עימם וגובה מהם תשלומים ומעבירם לידי התובעים. מתוקף תפקידו, היתה לנתבע גישה לקופת החברה וכספיה (עמ' 1, ש' 7-13; עמ' 4, ש' 17-18).