סע"ש 29256-09-13

עיקר המחלוקת שבין הצדדים בהליך דכאן נוגע לשאלת נסיבות סיום העסקת התובעת- האם מזכות הן את התובעת בתשלומים שונים בהתאם להוראות חוק עבודת נשים התשי"ד 1954 (להלן: חוק עבודת נשים) וחוק שויון הזדמנויות בעבודה התשמ"ח-1988 (להלן: חוק שוויון הזדמנויות), ולפיצויים בגין העדר שימוע. בנלווה לכך חלוקים גם הצדדים בשאלה מהי התקופה שבה היתה התובעת עובדת הנתבעת . לכך השלכות על תחשיב זכויותיה.

העובדות הצריכות לעניין

1. התובעת, עולה מארגנטינה, התקשרה בחודש 9/2008 עם חברת אנרטי טכנולוגיות בע"מ (להלן: "טכנולוגיות") למתן שירותי תרגום (ספרדית-אנגלית) וכן ניהול משרד ובסיס נתונים, בחוזה נספח 1 לתצהיר התובעת (להלן: החוזה הראשון). החוזה הראשון הוא חוזה למתן שירותים. (התובעת טוענת כי למרות שכך הוגדר - עסקינן בפועל ביחסי עבודה).

2. בהתאם לחוזה הראשון קיבלה התובעת תמורה בסך 50 ₪ בתוספת מע"מ לשעה כנגד חשבונית, וכן חויבה לספק לפחות 6 שעות עבודה ביום – 5 ימים בשבוע. כמו כן הוסכם על תשלום החזר הוצאות נסיעה בגין כל יום שבו ביצעה התובעת את תפקידה ממשרדי טכנולוגיות.

   בפועל קיבלה התובעת תשלומים כאמור, ודווחה לרשויות המס בגינם. לטענתה, מעבר להתקשרות עם טכנולוגיות לא ביצעה עבודות נוספות (למעט עבודת תרגום חד פעמית לספק של טכנולוגיות)

   משרדיה של טכנולוגיות היו ממוקמים בהר חוצבים בירושלים (ס' 4 לתצהיר התובעת).

3. בחודש אוקטובר 2009 החליטו השותפים בטכנולוגיות- דניאל אדם ויהודה חרץ (להלן: "יהודה") להיפרד. יהודה הקים חברה חדשה- אנרטי אינטרנשיונל בע"מ (היא "הנתבעת"). עובדי טכנולוגיות קיבלו מכתב בו הוצע להם לעבור לנתבעת, תוך שמירת רצף הזכויות כבר בחודש 11/2009 (נספח 5 לתצהיר הנתבעת).

   אין מחלוקת כי התובעת לא קיבלה מכתב זה. לטענת התובעת הסיבה נעוצה בכך שהייתה בחודשי היריון מתקדם (ע' 8 ש' 19-17), ואילו הנתבעת טוענת כי התובעת לא היתה עובדת בטכנולוגיות (תצהיר יהודה ס' 6).

4. החל מינואר 2010, החלה התובעת החלה ליתן שרותיה לנתבעת. לא נחתם כל הסכם ביניהם וההתנהלות נעשתה לפי מתכונת ההתקשרות עם טכנולוגיות. התובעת שהתה בחל"ד בחודשים ינואר-מאי 2010. בתחילה היו ממוקמים משרדי הנתבעת במרתף ביתו הפרטי של יהודה ולאחר מכן עברו למשרדים בפארק הטכנולוגי בירושלים.

5. התובעת הייתה בחופשת לידה בין 30.1.2010 ועד למאי 2010.

6. ביום 1.1.2011 חתמה על חוזה עבודה עם הנתבעת (נספח 6 לתצהירה- להלן: החוזה השני). בהתאם לסעיף 5 בחוזה השני, הועסקה התובעת במשרה חלקית (66%), 6 שעות ביום- מהשעה 9:00 ועד לשעה 15:00.שכרה של התובעת לפי חלקיות משרה זו, הועמד על 6,500 ₪. (ע"פ חישוב פשוט, ערך שעה עמד על כ-50 ₪.)