סע"ש 29187-06-16

בנוגע להחלטות מסוג זה לא קיים הליך עיון מחדש.

למעלה מהדרוש, אין כל מקום לשינוי ההחלטה. ואבהיר, בהחלטתי הדגשתי את מועד הגשת הבקשה - כשבועיים לאחר מועד הפנייה להליך יציאה מרצון, ולאחר שכבר היה ידוע מועד הטיסה לפי אישור מיום 31/5/16 שצורף לבקשה. משכך עובדת מתן החלטה יומיים לאחר הבקשה אין בה לשנות.

בפסיקה נקבע, כי גם על העובד חובה לפעול בשקידה ראויה כחלק מחובת תום הלב. כך למשל, ובפסיקה מאוחרת לפסק הדין בעניין אורסץ', שאוזכר בבקשת התובע, נקבע כי אם לא הוכיח התובע שקידה ומאמץ סביר להבטיח את התייצבותו לדיון לא יתיר בית הדין ניהול ההליך תוך היעדרותו מהדיון (ע"ע 424/08 נמלי סלאח נ' פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבנייה בע"מ, ניתן ביום 11/3/09 ). אעיר, כי הנושא העומד לדיון במקרה זה אינו זהה אך ניתן להקיש מהפסיקה גם לענייננו.

בשים לב לעקרון האמור שנקבע בפסיקה, חלה על התובע חובה מוגברת לפעול בשקידה ראויה לצורך הגשת בקשה לשמיעת עדותו המוקדמת סמוך ככל הניתן למועד בו נודע לו על יציאתו את ישראל. לשיטתי, לא יעלה על הדעת כי התובע ימתין פרק זמן של שבועיים עד להגשת בקשתו, ואילו לנתבעים יוותר פרק זמן של כשבוע (כולל שישי - שבת) ממועד הגשת הבקשה ( 14/6/16 ), עד למועד בו ניתן לכל המאוחר לשמוע את העדות ( 22/6/16 ). התנהלות מעין זו אינה עולה עם חובת תום הלב המוטלת על התובע.

עוד חשוב להדגיש, כי מדובר בהליך יציאה מרצון וגם ציינתי בהחלטתי כי התובע יוכל

לפעול לדחיית מועד טיסתו.

התובע מפנה לפסיקה הדנה בעובד שגורש מישראל, ואילו הליך יציאה מרצון הנו מצב שונה.

סוף דבר – הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י' סיוון תשע"ו, (16 יוני 2016), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.