סע"ש 29168-08-16

1.בפניי בקשת הנתבעים לחיוב התובע, שהינו תושב השטחים, בהפקדת ערובה תשלום הוצאות הנתבעים. הבקשה נסמכת על הוראת תקנה 116א (ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) תשנ"ב-1991, שנכנסה לתוקף ביום 2.9.16, ובה נקבע כך:

(ב)היה התובע מי שאינו תושב ישראל ואינו אזרח אחת המדינות בעלת האמנה לפי תקנות לביצוע אמנת האג 1954 (סדר הדין האזרחי), התשכ"ט-1969, יורה שופט בית הדין או הרשם לתובע, לבקשת נתבע, להפקיד ערובה לתשלום הוצאותיו של הנתבע, זולת אם הראה התובע ראשית ראיה להוכחת תביעתו או שהוא הראה כי הנתבע יוכל להיפרע את הוצאותיו ממנו אם התביעה תידחה או אם ראה שופט בית הדין או הרשם לפטור את התובע מטעמים מיוחדים שירשמו.

2.לטענת הנתבעים, התובע לא הציג ראשית ראיה להוכחות תביעתו, ולכן ובהעדר "טעמים מיוחדים" מתקיימים התנאים שנקבעו בתקנה 116א(ב) לחיובו בהפקדת ערובה להוצאות הנתבעים. דעתי שונה, ואנמק:

ראשית מעיון בכתב התביעה עולה שצורפו אליו שלושה תצהירים, האחד של התובע עצמו המאשר את עובדות כתב התביעה, ושני תצהירים נוספים של עדים, שלטענתם עברו אף הם אצל הנתבעים. תצהירי העדים תומכים ומאשרים לכאורה את גרסת התובע בדבר קיומה של עילת תביעה, ויש בהם – ביחד עם תצהיר התובע – כדי להוות "ראשית ראיה להוכחת התביעה" לעניין תקנה 116א;

שנית איני מקבל את טענת הנתבעים כי משקלם הראייתי של של התצהירים הנוספים אפסי, שכן שני המצהירים הגישו אף הם תביעות לבית דין זה כנגד הנתבעים. זכותם של שני המצהירים לכך שיהיה להם יומם בבית דין זה – במסגרת תביעות נפרדות שהן הגישו – ולא ניתן בשלב מקדמי זה של הדיון, בטרם עלו המצהירים על דוכן העדים להיחקר על תצהיריהם – לקבוע כי עדותם אינה בבחינת "ראשית ראיה";

שלישית הנתבעים טוענים שמשקלם של התצהירים הנוספים אפסי גם לנוכח העובדה שמתעודת עובד ציבור (אותה צירפו לבקשתם) עולה לכאורה כי לתובע לא היה מעולם היתר להיות מועסק על ידי הנתבעים. התובע בתגובתו לבקשה זו אינה מכחיש עובדה זו, אך טוען היו לו אישורי העסקה וכניסה לישראל על שם מעסיקים אחרים, אך בפועל הוא הועסק על ידי הנתבעים. המדובר במחלוקת עובדתית שדינה להתברר במהלך ההתדיינות, ואין בה כשלעצמה כדי לאיין את "ראשית הראיה" בדמות התצהירים שצירף לתביעתו.

3.על כן, לאור זכות היסוד של התובע לנגישות לערכאות כפי שזו הוכרה בפסיקה, ובהינתן ההלכות המחייבות בעניין, לא מצאתי למקום לחייבו בהפקדת ערובה.

הבקשה נדחית. ההוצאות בגינה תובאנה בחשבון בעת פסיקת ההוצאות בתיק העיקרי.

3.אשר להמשך ההליכים – הנתבעים יגישו כתב הגנה עד ליום 20.12.16. צו לגילוי ועיון במסמכים כללי והדדי עד ליום 5.1.17. בקשות מקדמיות לרבות לגילוי מסמכים ספציפי תוגשנה עד ליום 15.1.17. דיון קדם יתקיים, כפי שנקבע עוד קודם לכן, ביום 7.2.17 בשעה 11.00.