סע"ש 28873-11-11

1.לפנינו תביעת התובע כנגד הנתבעת לתשלום זכויות מכח הדין הישראלי בגין תקופת העסקתו אצלה, לרבות הפרשי שכר, פיצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת, פיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה, דמי הבראה ודמי חגים.

התביעה הוגשה במקור גם כנגד נתבעת נוספת – שטיחי קיסריה בע"מ. בהחלטת בית הדין מיום 13.11.14 נמחקה התביעה כנגד הנתבעת הנוספת.

2.הנתבעת הינה חברה העוסקת בתחום הטכסטיל וייצור שטיחים. החברה נמצאת בהליך פירוק מרצון ומונה לה המפרק עו"ד אמיר הרשקוביץ. במעמד הדיון מיום 11.2.15 הוצגה לפני ביה"ד תכתובת מייל ועל פיה ניתן אישורו של המפרק לעו"ד אופק לנהל את ההליך בבית הדין.

3.התובע הועסק אצל הנתבעת מחודש 8/03 ועד חודש 1/06.

טענות הצדדים

4.לטענת התובע, על עבודתו אצל הנתבעת חל הדין הישראלי ולא הדין הירדני, וזאת בהתאם לפסיקת בג"צ ומכוח עקרון השוויון.

לטענתו, בהתאם להוראות החוק ו/או ההסכמים הקיבוציים בענף הטכסטיל ו/או התעשייה ו/או צווי ההרחבה בענפים אלו הוא זכאי לזכויות סוציאליות שלא שולמו לו.

על פי הנטען, שעות עבודתו היו מדי יום בין השעות 7:00 – 19:00, כולל הפסקת אוכל של חצי שעה, והוא השתכר שכר שעתי בסך 13 ש"ח. התובע טען כי עבד שעות נוספות רבות מבלי ששולם לו בגינן גמול מתאים.

לאור האמור עתר התובע לתשלום הפרשי שכר בסך 27,668 ש"ח.

בנוסף טען התובע כי הנתבעת לא הפרישה עבורו כספים לקרן פנסיה ועל כן עתר לחייבה בתשלום פיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה בשיעור של 6% בסך נומינלי של 3,936 ש"ח.