ברכה נ' מגן דוד אדום

1.התובע הגיש תביעה על פי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה וחוק שכר שווה לעובדת ולעובד, בטענה להפליה בתשלום תוספת כוננויות גלובלית.

2.בפנינו העידו התובע וגב' חנה וייס.

מטעם הנתבעת העידו פרופ' אילת שנער מנהלת שירותי הדם במד"א וגב' קרן דילימינאין מנהלת מחלקת שכר.

3.אלה העובדות העולות מחומר הראיות:

א.התובע הועסק במד"א משנת 1975 ועד יציאתו לגמלאות.

ב.עד שנת 2003 עבד כמתרים דם.

ג.מחודש אפריל 2003 החל לעבוד בתפקיד מתאם התרמות במרחב מרכז.

התובע קיבל כתב מינוי לתפקיד זה. 

ד.במסגרת תפקידו כמתאם התרמות, קיבל תשלום עבור "כוננות בפועל" סמל 107.

ה.במהלך שנת 2011, עקב חוסר שביעות רצון מתפקודו של התובע, הועבר לתפקיד אחר, עד לפרישתו לגמלאות.

4.בתצהיר התובע טען כי במהלך החודשים האחרונים לעבודתו, נוכח לדעת שכל העובדים האחרים המועסקים במד"א כמתאמי התרמות, מקבלים תוספת כוננות גלובלית (סמל 130).

לטענת התובע, מדובר בהבדל משמעותי בין הכוננות שהוא מקבל – המשולמת עבור עבודה בפועל ושיעורה נמוך, לבין הכוננות המשולמת למתאמי ההתרמות האחרים, שהיא גלובלית, אינה תלויה בדיווח וערך השעה גבוה יותר.

5.התובע טוען כי עובדת שהועסקה ביחד איתו, באותו שולחן, קיבלה תוספת גלובלית ואילו הוא לא קיבל ואף לא ידע שחבריו, שעובדים באותו תפקיד בדיוק, מקבלים את התוספת.