סע"ש 28727-01-13

תמצית ההליכים בתובענה

1.בכתב התביעה, טען התובע כי הוא עבד אצל הנתבע, בעבודות בנין, כ-31 חודשים, עד לפיטוריו שבאו בלא הודעה מוקדמת. עקב פיטוריו הנטענים, עתר התובע לקבל פיצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת וכן פיצוי על פיטורים שלא כדין.

בנוסף לכך, טען התובע כי הוא לא קיבל מהנתבע את המגיע לו גם במהלך תקופת עבודתו, בכך שלא קיבל גמול שעות נוספות, לא קיבל דמי חגים, לא קיבל דמי הבראה, לא קיבל חופשה שנתית, לא בוטח בביטוח פנסיוני, ובכך שהנתבע לא חסך בעבורו בקרן השתלמות. על סמך אלה, עתר התובע לחייב את הנתבע לשלם לו גמול שעות נוספות, דמי חגים, פדיון חופשה, פדיון דמי הבראה, פיצוי בשל העדר ביטוח פנסיוני, ופיצוי בשל העדר חסכון בקרן השתלמות.

התובע היה מודע לכך שתלושי המשכורת שהונפקו בעבורו על ידי הנתבע, משקפים ניצול חופשה שנתית ותשלום דמי הבראה, אך טען כי התלושים כוללים רכיבים פיקטיוויים. גם סכומי המשכורות שנכתבו בתלושי המשכורת, לא שיקפו - לטענת התובע - את שכרו האמיתי, אלא היו נמוכים מהשכר האמיתי ששולם לו.

מעבר לכל אלה, טען התובע כי שכרו שולם לו, מדי חודש, באיחור, ועל כך - ביקש התובע לחייב את הנתבע לשלם לו פיצוי הלנת שכר.

2.הנתבע, בכתב הגנתו, הכחיש כמעט את מלוא טענותיו של התובע.

לטענת הנתבע, כפי שהיתה בכתב ההגנה, התובע לא פוטר מעבודתו, אלא התפטר ממנה, בלא הודעה מוקדמת, תוך שגרם בכך נזקים לנתבע.

כן טען הנתבע בכתב ההגנה, כי - כעולה מתלושי המשכורת - התובע קיבל חופשה שנתית ודמי הבראה מעבר למגיע לו. בנוסף, טען הנתבע בכתב ההגנה כי התובע קיבל דמי חגים, הן בחגים המוסלמיים והן בחגים היהודיים. בשל כך, טען הנתבע כי תביעת התובע ברכיבים אלה היא "עזות מצח לשמה".

הנתבע הודה כי היו מקרים שבהם - בשל עיכוב בקבלת כספים מלקוחותיו - הוא אחר בתשלום המשכורת, אך, לטענתו, הדבר היה מקובל על התובע, ואינו מצדיק את חיוב הנתבע בפיצוי הלנה.