סע"ש 28521-06-14

לפניי בקשת המבקשת (הנתבעת) לסילוק התביעה על הסף מחמת היעדר יריבות והיעדר עילה (להלן: הבקשה).

בבקשה נטען לא התקיימו יחסי עובד ומעביד בין המבקשת לבין המשיב וכי היא אינה מכירה אותו. עוד נטען כי המשיב לא צירף לכתב התביעה כל ראיה המצביעה על העסקתו אצל המבקשת ובכלל זה אישורי עבודה ותלושי שכר.

מנגד טען המשיב כי עבד אצל המשיבה וכי בידיו ראיות התומכות בטענותיו לרבות תמונות והקלטות. עוד נטען כי המבקשת מנצלת את העובדה שהעסיקה את המשיב שלא כדין ומבלי שהנפיקה לו תלושי שכר כדין.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי דין הבקשה להידחות, כפי שיפורט להלן.

1. תחילה אציין כי כי סעד המחיקה על הסף יינתן במשורה. ובלשונו של בית הדין הארצי:

   "סעד המחיקה על הסף הוא סעד קיצוני ובית הדין אינו נוהג בו אלא במקרים חריגים. בתי הדין לעבודה נוהגים בזהירות יתרה בבואם להכריע בבקשה למחוק תביעה על הסף ומעדיפים להורות על בירור העניין לגופו, על פני סילוק התביעה על הסף... וכבר נפסק כי 'בית-דין זה אימץ את ההלכות במשפט הכללי שיצאו מבית-המשפט העליון לעניין מחיקה על הסף, על-פיהן יש לנהוג בזהירות ולבחון בקפדנות את העובדות והטענות המופיעות בתביעה, וכל אימת שניתן לתקן פגם בתביעה אין למחקה על הסף'... בהתאם, 'נטיית בתי הדין לעבודה הינה לנהוג בזהירות יתירה וביד קמוצה בבואם להכריע בבקשה לסילוק התביעה על הסף'... זאת, מן הטעם ש'מחיקה על הסף אינה הדרך המועילה; אין היא מועילה מבחינה דיונית... ואין היא טובה ליחסי עבודה'; ו'על מנת שלא לשלול מבעל דין לממש את זכותו המשפטית' ".

    

2. בכתב התביעה נטען כי המשיב עבד אצל המבקשת כשנה עד לפיטוריו וכי לא שולמו לו מלוא זכויותיו בגין תקופת עבודתו וסיומה. בנסיבות אלה, כתב התביעה מגלה עילת תביעה נגד המבקשת.