סע"ש 28139-08-15

1.התובעת עבדה אצל הנתבעת, חברה שעיסוקה בייצור ושיווק מטבחים, שלושה חודשים וחצי, מיום 8.3.15 ועד 21.6.15. לטענתה היא פוטרה בשל הריונה. התובעת עתרה לפיצוי בסך של 153,638 ₪. לאחר הדיון המקדמי שהתקיים בפני כב' הנשיאה סלע, הודיעה התובעת שהיא מעמידה את תביעתה על סך של 122,707 ₪.

2.הנתבעת טענה שהתובעת פוטרה בעקבות קיצוצים וחוסר רלוונטיות של משרתה התובעת ואף טענה בכתב ההגנה, שעד למועד השימוע שנערך לתובעת ביום 21.6.2015, מנהל הנתבעת לא ידע כלל שהתובעת בהריון.

3.התובעת טענה שהיא זכאית לקבל מהנתבעת שכר עד 60 יום לאחר חופשת הלידה, וכן פיצוי בגין אובדן הכנסה, פיצוי בגין הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, הפסד הפרשה לגמל, חופשה, הבראה, פיצויי פיטורים, עוגמת נפש ובגין אי מתן הודעה לעובד. בדיון המקדמי הודתה התובעת, שהתחילה לעבוד במקום עבודה חדש כבר בתחילת חודש יולי 2015, לאור זאת, ביקשה לתקן את כתב תביעתה ולהפחית את סכום התביעה.

4.התובעת הגישה תצהיר וכן צירפה חוות דעת מומחה של מר דניאל הרפז שתמלל את שיחת השימוע, אך לא התייצב לחקירה, הנתבעת צירפה תצהירים של מר בן ציון יעקב שותף ומנהל בנתבעת, של מר יבגני דליארוב שותף ומנהל בנתבעת ושל מר אדי אויריק עובד בנתבעת.

5.התובעת צירפה לכתב תביעתה תמליל של שיחת השימוע אותה הקליטה, אך בחרה שלא להעיד את עורך התמלול. התמלול אינו מתחיל מתחילת השיחה, אנו לא מוצאים שיש מקום להתעכב יתר על המידה בשאלה זו אף על פי שהתובעת ביקשה להגיש סיכומי תשובה בעניין העדת עורך התמלול. מתמלול ההקלטה עולה, שהתובעת אמרה שהיא בהריון ואף עולה שמי שערך את שיחת השימוע, שמע מעובד אחר שהתובעת אמרה לו שהיא בהריון.

מתמלול שיחת השימוע עולה שהוצגו בפני התובעת מספר טעמים לסיבות סיום עבדותה, בין היתר, לגבי התנהגותה במהלך העבודה. התובעת העידה שהיא בחרה להקליט את השיחה מאחר שנאמר לה לפני כן, שמדובר בשיחת "דרכנו לאן" (עמ' 15 שורות 9-12).

6.התובעת צירפה לתצהירה אישור על כך שהיא בהריון. באישור נכתב שתאריך הבדיקה היה 22.6.15, כלומר יום לאחר השימוע, תאריך המסמך נמחק באישור שצירפה התובעת לתצהירה, בחקירתה נשאלה על כך, והשיבה שיש בידיה את האישור עם התאריך בביתה, אך היא לא יודעת מה תאריך הפקת האישור וכשנשאלה מדוע המסמך הוגש כאשר התאריך מחוק, השיבה שהיא לא יודעת, אך לדעתה רשום התאריך 22.6.15 (עמ' 14 שורות 12-19).

לטענתה, במהלך חודש מאי 2015 גילתה שהיא בהריון, ושיתפה את מר אדי אויריק, מעצב שעבד איתה והוא זה שעדכן את המנהלים. לטענתה היא ביקשה ממר אויריק לשמור על פרטיותה ולא לגלות אודות ההריון למנהלים, אך הוא בכל זאת סיפר זאת למנהלי הנתבעת, שאף אישר זאת במהלך שיחת השימוע.

7.התובעת טוענת שפיטוריה לא היו מחמת צמצומים, כאשר מנהל הנתבעת מר בן ציון יעקב, ידע שהיא בהריון בזמן השימוע, והעלה טענות משונות במהלך השימוע כדי להצדיק את פיטוריה. לטענתה, העובדה שהקטינה את נזקיה בכך שמצאה עבודה שבועיים לאחר פיטוריה, לא צריכה לפגוע בה ויש לפסוק לה את הפיצויים המלאים על פי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

8.הנתבעת טענה שהתביעה מופרכת ומנופחת והוגשה בחוסר תום לב, כאשר התובעת ניסתה להסתיר את העובדה הבסיסית שכשבועיים בלבד לאחר סיום עבודתה, מצאה מקום עבודה אחר בו עבדה והשתכרה עד לידתה. לטענת הנתבעת, תמלול שיחת השימוע שצורף לתיק, ערוך באופן מגמתי, כאשר התמלול מתחיל במשפט: "אין לנו, ירד המכירות בזמן האחרון", כאשר הנתבעת טוענת שהשיחה התחילה במשפטים נוספים, אותם בחרה התובעת לא לתמלל. הנתבעת מפנה לחקירת התובעת, שם העידה שהקליטה מתחילת השיחה (עמ' 16 שורות 31-33, עמ' 17 שורות 1-2).