סע"ש 28064-11-13

1.לפני תביעה כנגד עיריית אלעד (להלן: "עיריית אלעד" או "העירייה") וכנגד הנתבע 2 מר שלומי מלכא, אשר שימש כקצין הבטחון בעיריית אלעד בתקופה הרלוונטית לתביעה, החל מחודש יולי 2006 ועד לחודש נובמבר 2006.

2.במסגרת התביעה, עתרה התובעת לתשלום פיצוי מעיריית אלעד וממר מלכא בגין פיטורין שלא כדין והפסד שכר בעבור חודשיים ו-5 ימים על בסיס שכר ברוטו בסך של 3,576.44 ₪.

3.התביעה הוגשה במקור גם כנגד חברת רשת בטחון בע"מ, ששימשה כקבלן חיצוני, שעימו התקשרה עיריית אלעד בתקופה הרלוונטית מכח מכרז של החברה למשק וכלכלה, לצורך הפעלת מערך הבטחון בעיר. בכלל זאת גם הפעלה חלקית של מוקד החירום העירוני שבו הועסקה התובעת כמוקדנית.

4.בין הצדדים קיימת מחלוקת באשר לזהות המעסיק של התובעת בתקופה הרלוונטית: לגרסת התובעת, היא הועסקה הן בעיריית אלעד והן בנתבעת 3 (להלן: "רשת בטחון"). לעומת זאת, לגרסת העירייה ורשת בטחון, רשת בטחון היתה המעסיק היחיד שהעסיק את התובעת בתקופה הרלוונטית ומשכך אין יריבות בין התובעת לבין העירייה.

5.בתקופה הרלוונטית לתביעה, הועסקה התובעת כאמור כמוקדנית במוקד החירום 106 (להלן – "המוקד"). התובעת התייחסה בכתב התביעה לנסיבות הפסקת עבודתה, אשר בעטין היא זכאית לטענתה לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין. במסגרת כך, טענה התובעת כי ביום 7.11.06 מנכ"ל רשת בטחון, מר אשר דניאל, הגיע לראשונה למוקד והודיע לה על פיטוריה. זאת לדבריה, בלא שצוין כל נימוק הגיוני לפיטורים.

התובעת הוסיפה וטענה כי ביום 9.11.06 הגיעה לביתה מר מלכא ועובד עירייה נוסף, לצורך שיחת חולין עם אביה. כן טענה, כי סמוך לאחר מכן, ביום 14.11.06 היא גילתה בתיבת הדואר מכתב פיטורים מאת רשת בטחון שבו נכתב כי העסקתה בחברה זו תסתיים ביום 15.11.06. לדברי התובעת, נודע לה מאביה, כי מר מלכא הפעיל לחץ על מנכ"ל רשת בטחון לפטר אותה וכי נאמר לו על ידי מר מלכא כי אם לא יעשה כן הרי שהוא (מר מלכא) "יתנכל לו בחברה". במכתב הפיטורים נכתב כי התובעת פוטרה מרשת ביטחון "עקב חוסר יכולתך להשתלב בעבודה החל מתאריך 15.11.06".

6.התובעת טענה, כי היא הועסקה בתפקיד מוקדנית במשך 6 חודשים לפני הפיטורים, כי היא היתה מוכרת לעירייה משנת 2004 , במסגרת העסקתה בלווי תלמידים בעיריה, לפני עבודתה במוקד וכי העירייה היא זו ש"העבירה אותה" לעבוד במוקד ולאחר מכן, גרמה לפיטוריה.

7.התובעת הלינה על כך שלא ניתנה לה שהות לחפש עבודה חילופית, כי היא פוטרה ללא שימוע וכי נגרם לה נזק נפשי וכלכלי כתוצאה מן הפיטורים.

8.בנוסף, טענה התובעת כי במהלך תקופת העבודה מר מלכא "חיפש" אותה, ניסה להזיק לה ולהתנכל לה ובין היתר הורה לה שלא להכניס למוקד אורחים בשעות העבודה. זאת שעה למוקדנים אחרים איפשר מר מלכא, לדבריה, להזמין אורחים למוקד.