סע"ש 28062-05-15 מרדכי נ' תדביק בע"מ

1.זוהי בקשתו של התובע, מר מרדכי אלוק, לפטרו מתשלום אגרת בית הדין בסך 500 ₪, לפי תקנה 12 לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות), תשס"ח-2008 (להלן- תקנות האגרות).

2.בכתב התביעה נטען כי ביום 9.3.15 נערך למבקש ריאיון עבודה אצל המשיבה, והוצגו לו שאלות בנוגע להיותו מעשן, באשר למוצאו העדתי, באשר לתעסוקת אשתו ובאשר לזהות הגורם במשפחה שמטפל בילדים בשעות אחר הצהריים. עוד נטען כי עד ליום הגשת התביעה לא קיבל המבקש תשובה באשר למועמדותו. המבקש טען כי לא התקבל לעבודה אצל המשיבה או לא קיבל תשובה סופית באשר לקבלתו לעבודה – וזאת בשל אפלייתו על רקע היותו של המבקש מעשן, על רקע מוצאו העדתי ועל רקע תשובתו בעת ריאיון העבודה כי לא יהיה זמין לעבודה 24 שעות ביממה ובסופי שבוע.

בכתב התביעה עתר המבקש כי המשיבה תחויב בתשלום פיצוי בסך 50,000 ₪.

3.בבקשתו לפטור מאגרה מטעמים של חוסר יכולת כלכלית, המבקש טוען כי הכנסתו החודשית עומדת על ממוצע של 4,016 ₪, כי הוא מובטל ומתקיים מקצבת אבטלה, וכי ברשותו מכונית מסוג פיאט פונטו שנת ייצור 2003.

כתמיכה לבקשתו צירף המבקש תדפיס תשלום קצבת אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי לחודשים 8/14 – 4/15.

4.המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי מדובר בתביעת סרק מופרכת שאינה מגלה כל עילה, וכי המבקש לא פרש בפני בית הדין תמונת מצב מלאה ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי.

עמדת המדינה לא התבקשה, בהתחשב בסכום האגרה.

5.לאחר שקילת הטענות ההדדיות, שוכנעתי כי דין הבקשה להידחות.

תנאי לפתיחת הליך בבית הדין לעבודה הינו תשלום אגרה. תשלום האגרה נעשה כנגד השירות הניתן על ידי מערכת המשפט למגיש ההליך. יש בו גם כדי למנוע ניצול לרעה של ההליך המשפטי. זהו הכלל.

בצידו של כלל זה נקבע בתקנות האגרות חריג בדמות הפטרתו של בעל דין מתשלום אגרת בית הדין. תכליתו של חריג זה לאזן בין האינטרס העומד מאחורי תשלום האגרה, מצד אחד, לבין זכות הגישה לערכאות, מצד שני. בענייננו אין התובע נחשב לבעל דין הפטור מאגרה (תקנה 3 לתקנות האגרות), אלא הוא מבקש לפטרו מתשלום האגרה מהטעם שאין ביכולתו לשלמה.

על מנת להיעתר לבקשה כזו יש להראות קיומם של שני תנאים. האחד, כי ההליך מגלה עילה. השני, כי אין ביכולת המבקש לשלם את האגרה בשים לב ליכולתו האישית, בהסתמך על רכושו, לרבות רכוש בן זוגו וכן רכוש הוריו ככל שהוא נסמך על שולחנם (תקנה 12 לתקנות האגרות).