סע"ש 2793-08-14 גרה נ' עיריית לוד ואח'

הגב' אסראא גרה (להלן: "המבקשת" או "התובעת" או "העובדת") הועסקה במשרה חלקית כפסיכולוגית חינוכית בעיריית לוד (להלן: "המשיבה" או "הנתבעת" או "העירייה"), מזה כארבע שנים. במסגרת עבודתה, מילאה המבקשת תפקידים שונים, בעיקר אל מול מוסדות חינוך שונים במגזר הערבי, ולעיתים גם נדרשה לספק שירותים לילדי המיעוט הערבי, המשולבים במוסדות חינוך יהודיים.

עיקר עבודתה של המבקשת היה בביצוע אבחונים לתלמידים, ייעוץ וליווי פסיכולוגי למערכת החינוך ולצוותים החינוכיים, כמו גם טיפול בילדים, בני נוער ומשפחות אשר הופנו לקבלת שירותים פסיכולוגיים ממוסדות החינוך (ר' סע' 9 לתצהיר המבקשת ועדות המבקשת- עמ' 3 ש' 13-16, סע' 5 לתצהיר הגב' כהן).

לנוכח האירועים במהלך מבצע "צוק איתן" (להלן: "המבצע"), גויס מערך השירות הפסיכולוגי בעירייה, ובכלל זה המבקשת, להיות ערוכים ככל הצורך, במתן סיוע ותמיכה פסיכולוגיים לילדים, בני נוער, ומשפחות שיידרשו לכך בעת חרום (עדות התובעת- עמ' 3 ש' 17-18).

על רקע אירועי המבצע, ביום 20.7.14 ובעת שהותה של העובדת בביתה, פרסמה המבקשת דרך עמוד ה"פייסבוק" שלה, תגובה ביחס לכתבה "בדף של חדשות ערוץ 10", ובה הביעה את שמחתה בקשר לנפילתם של 13 חיילי צה"ל שנהרגו בקרב של אותו היום בשכונת סג'עיה, וציינה כי היא מייחלת למותם של חיילים נוספים (עמ' 3 ש' 21-33), או כלשונה: " שירבו. אמן".

ביום למחרת (21.7.14), ובעקבות הפרסום, זומנה המבקשת לשימוע בלשכת מנכ"ל העירייה, שימוע שהתקיים ביום 22.7.14. העובדת התייצבה להליך שהתקיים בנוכחות מנכ"ל העירייה, מנהל אגף חינוך, הגב' סנדרה כהן- מנהלת אגף משאבי אנוש, מנהלת המחלקה לשירות פסיכולוגי, התובעת העירונית ונציג ועד העובדים (פרוטוקול השימוע צורף כנספח ד' לתגובת העירייה). בתום ישיבת השימוע, נמסר למבקשת, כי החלטתה תתקבל בעניינה. נציגי העירייה דנו בעניינה של המבקשת, והוחלט על סיום העסקתה לאלתר.

הודעה על סיום העסקתה של המבקשת נשלחה לה עוד באותו היום (נספח ה לתגובת העירייה), ובה נכתב לתובעת על ההחלטה לסיים העסקתה לאלתר ומיום 23.7.14, תוך תשלום חלף הודעה מוקדמת.

לטענת המבקשת, דבר הפיטורים נודע לה דרך פרסום "פוסט" של ראש העירייה בדף ה"פייסבוק" שלו, כאשר רק ביום 23.7.14, כשניגשה לאגף החינוך, נמסר לה עותק של מכתב הפיטורים (סע' 30-33 לתצהיר המבקשת).

לאור האמור, עתרה המבקשת לבית דין זה בבקשתה הנוכחית ל"סעד זמני", לביטול פיטוריה והשבתה לעבודתה.

לדבריה של העובדת, פיטוריה היו שלא כדין, ללא הליך שימוע ראוי, מבלי שידעה מראש את מטרת השימוע כך שלא ניתנה לה הזדמנות לדאוג לייצוג משפטי ו/או ע"י ועד העובדים; רק בתחילת הישיבה נודע לה על שהיא נוכחת בישיבת שימוע, ומבלי שצוין בפניה לאיזו מטרה הוא נערך. כמו כן, טוענת התובעת, כי פיטוריה נעשו לאלתר, ע"י ראש העירייה שכלל לא נכח בישיבה, ומבלי שנוהל בעניינה הליך משמעתי כנהוג לגבי עובדי הרשויות המקומיות. יתר על כן, המבקשת פוטרה לדבריה ללא עילה המוכרת לפיטורים עפ"י הוראות פרק י"ד לחוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות. פיטוריה לפי התובעת מהווים לדבריה פגיעה בעקרונות יסוד של "חופש הביטוי", ותוך הפליה ברורה בשל הבעת השקפתה הפוליטית, ובניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

העירייה מצידה טוענת, כי פיטוריה של המבקשת היו כדין; כי הליך השימוע שנערך בעניינה היה תקין- המבקשת זומנה לשימוע באמצעות הודעה שנמסרה לה אודותיו ואודות הטעמים שבגינם הוא נערך לה; המבקשת בחרה להופיע לשימוע ללא ייצוג משפטי, ובפועל נכחו בו גם נציג וועד העובדים והיועץ המשפטי של העירייה, אשר פיקחו כי זכויותיה לא ייפגעו. למבקשת, כך לדברי העירייה, ניתנה הזדמנות ראויה להשמיע את דברה, ומכל מקום גם אם היה מוכח כי נפל פגם בהליך, הרי שמדובר בפגמים פרוצדוראליים בלבד, שאינם יורדים לשורשו של הליך ואין בהם כדי להצדיק את ביטול פיטוריה.