סע"ש 27717-03-14.22

בפניי בקשת הנתבעת לאפשר לה עיון במסמך ד' לתצהיר גילוי המסמכים מטעם התובע מיום 11.6.14, "הקלטת שיחה של אשת התובע עם מנהל הנתבעת מיום 12.8.13". לטענת הנתבעת יש לנהל ההליך כשכל הראיות ידועות, "בקלפים פתוחים". הנתבעת טענה כי אין להתיר לתובע שלא להציג התמליל במועד גילוי המסמכים, משלא הוצג כל טעם חריג המצדיק זאת, ואין דומה ענייננו לעניינים שפירט התובע בתגובותיו, הואיל ומדובר בתובע ולא בנתבעת, אין זה תיק הטרדה מינית וכן תוכן ההקלטה אינו ידוע לה. הנתבעת הודיעה כי היא שומרת על טענותיה לעניין קבילות הראיה.

מנגד טוען התובע כי תוכן הקלטה זו ידוע למנהל הנתבעת הואיל ונטל חלק בשיחה. כי גילוי תמליל השיחה בשלב כה מוקדם של ההליך, עוד בטרם הוצגה גרסת הנתבעת במלואה, יגרום לכך שהנתבעת תתאים את הגנתה לאמור בתמליל, ובכך יעוקר התמליל מתוכנו. לטענת התובע הוכחת אפליה מטעמי לאום היא קשה במיוחד, שכן בדומה להטרדה מינית מדובר בדברים שבין שני צדדים ובדברים שבלב. לפיכך החשיבות הרבה שנודעת לתמליל שיסייע לתובע להוכיח תביעתו זו, וגילוי התמליל בטרם עת יפגע קשות ביכולתו של התובע להוכיח טענותיו. לטענת התובע יש אפוא להתיר לו להגיש התמליל כראיה לאחר שמיעת עדויות הנתבעת, ולכל הפחות, לאחר הגשת תצהיריה. נציין כי בתחילה טען התובע כי מדובר בראיית הזמה, אולם בהמשך נראה כי זנח טענתו זו.

אכן, דרך כלל נוטה בית הדין לאפשר גילוי מסמכים רחב ומלא ככל הניתן של המסמכים הקשורים להליך. זאת על מנת שההליך ינוהל כשכל המידע הרלוונטי מצוי בידי הצדדים ובית הדין, במטרה להביא לייעולו ולעשיית דין צדק. תפיסה זו מעוגנת במסגרת תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה, התשנ"ב – 1991, לפיה:

"בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות."

הפסיקה קבעה כי עת מוגשת בקשה לגילוי מסמכים נבחנת בשלב הראשון שאלת הרלוונטיות, על ההיבט הצר והרחב שלה (ראו ע"ע (ארצי) 494/06 מדינת ישראל  - נציבות המים – קלרק אבנצ'יק (ניתן ביום 28.3.07); ע"ע (ארצי) 129/06 טמבור– אברהם אלון (ניתן ביום 7.5.06); בר"ע (ארצי) 54124-06-12 , בר"ע (ארצי) 46816-07-12 הורסיו דיוינסקי -HSBC Private Bank , אלמליח (ניתן ביום 7.3.13) (להלן: "עניין הורסיו")]. כמו כן בוחן בית הדין קיומם של זכויות ואינטרסים לגיטימיים נגדיים המוכרים בהלכה כשוללים גילוי ועורך איזון ראוי ומידתי בינם לבין זכות הגילוי (ע"ע 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים – יהודה פלצ'י (21.9.2010) להלן: "ענין מכתשים ; ע"ע (ארצי) 22749-09-10 טבע תעשיות פרמצבטיות נגד עיזבון המנוח טלי אורן בלזר (ניתן ביום 27.1.11), להלן: "עניין טבע").

אין חולק כי לעניין הרלוונטיות מדובר בראיה רלוונטית ביותר להליך. אף על פי כן, במקרה שבפנינו נראה כי מוצדקת היא באופן חריג ביותר התרת אי גילוי התמליל, עד לשלב מאוחר יותר של ההליך. זאת על מנת למנוע פגיעה בלתי הפיכה ביכולתו של התובע להוכיח טענתו בדבר קיומה של אפליה, לה טען. נראה כי הדרך לאזן בין הפגיעה בהגנתה של הנתבעת באי מתן זכות עיון בתמליל כבר כעת לבין אי סיכול יכולת התובע להוכיח תביעתו, היא בכך שמועד גילוי התמליל יידחה עד לאחר הגשת תצהירי הנתבעת, אולם קודם לדיון ההוכחות שייקבע, על מנת לאפשר לנתבעת להגיש תצהיר משלים בנוגע לתמליל.

אנו מתירים בזאת אפוא שלא לגלות את התמליל עד שבעה ימים לאחר מועד הגשת תצהירי הנתבעת. הנתבעת תהא רשאית להגיש תוך 14 יום מיום קבלת התמליל תצהיר משלים בנוגע לתמליל.