סע"ש 27631-10-15

1.לפניי בקשת המבקשת (התובעת) לתיקון כתב התביעה על דרך של הוספת רכיב תביעה שעניינו אי תשלום זכויות סוציאליות.

המבקשת טענה כי לאחר שביצעה בדיקה מעמיקה מול סוכנות הביטוח ומול חברת הביטוח בה הייתה מבוטחת התברר לה כי המשיבה לא מילאה את חובותיה בנושא ההפרשות הסוציאליות. עוד נטען כי מהשוואת דו"ח ההפקדות לתלושי השכר עולה כי המשיבה לא העבירה לחברת הביטוח סכומים שניכתה משכרה של המבקשת. בנסיבות אלה התבקש בית הדין להתיר למבקשת לתקן את כתב התביעה.

2.מנגד טענה המשיבה כי היא מותירה את ההחלטה בבקשה לתיקון כתב התביעה לשיקול דעת בית הדין בכפוף לשמירת זכויותיה לרבות חיוב המבקשת בתשלום הוצאות בגין הצורך בתיקון כתב ההגנה.

הכרעה

3.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי כי יש לקבל את הבקשה כפי שיפורט להלן.

3.1כידוע, לבית הדין סמכות רחבה מזו של בית המשפט להתיר תיקון כתבי טענות, וזאת נוכח השוני בין תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 לבין תקנה 41 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי-דין), התשנ"ב-1991.

כמו כן, נפסק כי בבוא בית הדין להחליט בבקשה לתיקון כתבי טענות "ניצבות שתי שאלות נפרדות זו מזו לשיקול דעתו של בית הדין. הראשונה, האם מעמיד הנוסח המתוקן את הפלוגתא האמיתית לדיון. השניה, האם יהיה בתיקון כדי לגרום לצד השני עוול שפיצוי כספי לא יוכל לתקן. אם התשובה לשאלה הראשונה היא חיובית, כי אז הגישה במסגרת השאלה השניה היא מאוד ליברלית, כדי שהטפל לא יכשיל את העיקר".

3.2במקרה דנן, עיון בכתב התביעה המתוקן מעלה כי יש בו כדי להעמיד את הפלוגתאות האמיתיות שבמחלוקת לדיון. כמו כן, לבקשה צורפו דוחות חברת הביטוח שעל בסיסן נתבעו הזכויות הסוציאליות.

3.3כמו כן, לא מצאתי כי יש בתיקון המבוקש כדי לגרום למשיבה נזק שלא ניתן לתקן באמצעות פיצוי כספי, במיוחד כאשר מדובר בתיקון שהתבקש עוד קודם ישיבת הקד"מ.

3.4משכך, אני מתירה את תיקון כתב התביעה על דרך של הוספת עילה שעניינה אי תשלום זכויות סוציאליות.