סע"ש 27355-04-15

לבקשת התובעת התביעה נמחקת.

אשר לבקשות הנתבעים לפסיקת הוצאות: בית הדין יפסוק הוצאות לנתבעות בהתאם למדיניות בית הדין שלפיה אין לפסוק הוצאות שמרתיעות עובדים מפני הגשת תביעות, ובהתחשב בשלב הדיוני שבו ביקשה התובעת למחוק את תביעתה.

הנתבעים ביקשו כי שיעור ההוצאות ייגזר גם מכך שלטענתם מדובר בתביעת סרק שנוגדת הסכם הפצה בכתב עליו חתמה התובעת, לפיו לא מתקיימים בינה לבין מי מהנתבעים יחסי עובד ומעביד. התובעת השיבה כי היא עומדת על טענותיה בתביעתה, לרבות קיומם של יחסי עובד ומעביד בינה לבין גב' צייטלין, אשר החלו בעקבות ראיון עבודה, אך בשל כך שהיא מבקשת להגיש את התביעה במתכונת אחרת (כפי שהודיעה לבית הדין לאחר שבית הדין פנה אליה בשאלה אם בדעתה ליטול ייצוג משפטי), היא מבקשת למחוק את התביעה הנוכחית.

לדעתנו, שיעור ההוצאות אינו צריך להיגזר מהנחה שאין כל ממש בטענת המבקשת בדבר קיומם של יחסי עובד ומעביד בינה לבין גב' צייטלין (להבדיל מחברת הרבלייף), ולעניין זה ידועה ההלכה כי שאלת קיומם של יחסי עובד ומעביד נקבעת על פי העובדות כהווייתן, ולא על פי דברים שצד אישר בחתימתו הסכמתו לכאורה עליהם. המחלוקת בעניין זה לא התבררה בשל בקשת התובעת למחיקת תביעתה. בהתאם לכך, שיעור ההוצאות ייקבע בהתאם לאמות המידה שפורטו, ורק בעניינה של חברת הרבלייף יינתן ביטוי לכך שעל פני הדברים הטיעון העובדתי בכתב התביעה אינו מבסס יריבות בין התובעת לבין החברה.

התובעת תשלם לגב' אלה צייטלין שכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪.

התובעת תשלם לחברת הרבלייף אינטרנשיונל (רוסיה) 1995 בע"מ שכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪.

הצדדים רשאים להגיש ערעור על פסק דין זה לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 ימים מיום שפסק הדין יומצא להם.

ניתן היום, ט"ו חשוון תשע"ו, (28 אוקטובר 2015), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.