סע"ש 27345-12-16

1.כתב התביעה הוגש ביום 13.12.16 והומצא לנתבעים ביום 9.3.17, על דרך הדבקה על דלת מענו של הנתבע (דירקטור ובעל מניות יחיד בנתבעת, כעולה מדוח רשם החברות). לתיק בית הדין הוגש מתצהיר שליח, ממנו עולה, לכאורה, כי משפחת הנתבע מתגוררת במען.

2.משלא הוגש כתב הגנה הוגשה ביום 20.4.17 בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה (להלן: "הבקשה").

3.ביום 18.5.17 ניתנה החלטת בית הדין לפיה הנתבעים יגישו תגובתם בתוך 7 ימים ממועד קבלת ההחלטה האמור וככל שלא תוגש תגובה תינתן החלטה אף בהיעדרה.

4.הבקשה והחלטת בית הדין מיום 18.5.17 הומצאו לנתבעים ביום 15.6.17, שוב באמצעות הדבקה על דלת מענו של הנתבע, כעולה מתצהיר שליח שהוגש לתיק בית הדין.

5.חרף חלוף המועדים שנקצבו לא הוגש כתב הגנה ואף לא תגובה לבקשה.

6.בהתאם לתקנה 43 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב – 1991, ניתן בזאת פסק דין כנגד הנתבעים בהעדר הגנה וזאת על יסוד כתב התביעה בלבד.

7.אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע את הסכומים הבאים, כולם נקובים בסכומי ברוטו:

א.שכר עבודה בגין חודש 4/16 בסך של 8,478 ₪.

ב.דמי הבראה בסך של 5,236 ₪.

ג.פדיון חופשה בסך של 3,729 ₪.

ד.החזר סכומים שנוכו מהשכר שלא כדין בסך של 3,200 ₪.

ה.חלף הפרשות לקרן פנסיה (חלק עובד) בסך של 4,532 ₪.

ו.חלף הפרשות לקרן פנסיה (חלק מעסיק) בסך של 5,746 ₪.

ז.חלף הפרשות לקופת פיצויים בסך של 3,956 ₪.

ח.חלף הפרשות לקרן השתלמות בסך של 17,295 ₪.

ט.פיצויים בגין פיטורים שלא כדין בסך של 34,000 ₪.

י.פיצויי פיטורים בסך של 23,128 ₪.