מור אלמוג נ' טי ג'את סיסטמס 2006 בע"מ [

לפניי בקשת הנתבעת המכילה 3 בקשות נפרדות: האחת – לצרף תצהיר מטעם מנהל הפיתוח שלה לשעבר, מר ירון משב, כעדות הזמה; השנייה - לעיין מחדש בהחלטתה של כב' הרשמת ריכטמן מיום 20.12.16, באופן שיתאפשר לה לעיין במסמכים רפואיים בקשר להריונה השני של התובעת והשלישית - לעיין מחדש בהחלטת בית הדין מיום 18.01.18, לפיה ניתן צו לסיכומים בע"פ, בתום שמיעת הראיות, באופן שתתאפשר הגשתם בכתב.

לאחר שנתתי את דעתי לשלוש הבקשות, לתגובת התובעת ולתשובת התובעת, אני דוחה את הבקשה, ולהלן נימוקיי.

כידוע, בהתאם לתקנות סדרי הדין, הזכות להביא ראיית הזמה נתונה לתובעת ולא לנתבעת. לאור העובדה שהנתבעת הגישה תביעה שכנגד, יש לבדוק האם אכן עדותה של התובעת-הנתבעת שכנגד בדבר היקף עבודתה, נטענה לראשונה ובאופן מפתיע במהלך הדיון, באופן שמקים לנתבעת בכובעה כתובעת שכנגד להביא ראית הזמה.

מעיון בכתבי הטענות עולה, כי התובעת טענה בסעיף 2 לכתב התביעה, כי עבדה בהיקף משרה מלא. בהמשך, טענה את אותה טענה בסעיף 5 לכתב התביעה שכנגד וחזרה על כך בסעיף 4 לתצהירה.

זאת ועוד. מר דרורי בסעיף 13 לתצהירו, התייחס באופן מפורט לשעות עבודתה של התובעת ולמעשה, האמור בסעיף 2 לתצהירו של מר ירון משב, אינו אלא חזרה על האמור בסעיף 13 הנ"ל.

לאור האמור לעיל, לא ברור על מה נסמכת טענת הנתבעת, לפיה מדובר בטענה מפתיעה לכאורה, שמצדיקה התרת תצהיר עדות נוסף לאחר שנשמעו ראיות התובעת.

מעבר לכך, ככל שהנתבעת סבורה כי מדובר בטענה חדשה, שלטענתה לא נטענה ע"י התובעת בכתבי הטענות מטעמה (וכאמור לעיל, אין הדבר כך), שמורה לה הזכות לטעון כי מדובר בהרחבת חזית אסורה לכאורה. אלא, שכאמור לעיל, משאין חולק כי התובעת טענה בכל הזדמנות אפשרית כי עבדה בהיקף משרה מלא, המסקנה המתבקשת היא כי עדותה בפניי, לפיה עבדה יום עבודה מלא אינה טענה מפתיעה.

לאור האמור לעיל, ומשלא הובהר מדוע תצהירו של מר משב לא הוגש בצוותא חדא עם תצהירי הנתבעת, ומשל אמצאתי בתצהירו של הנ"ל כל חידוש ביחס לתצהירו של מר דרורי בעניין הנדון, הבקשה לצרף בשלב זה את תצהירו של מר משב – נדחית.

באשר למסמכים הרפואיים שנתבקשו, יש להניח כי ברור לנתבעת כי מותב זה אינו יכול "לעיין מחדש" בהחלטתו של מותב אחר, קרי, החלטתה של כב' הרשמת ריכטמן. החלטת כב' הרשמת הפכה לחלוטה זה מכבר ואידך זיל גמור.