סע"ש 27174-04-16

לפניי בקשת הנתבעים להעברת הדיון לבית הדין האזורי בנצרת.

התובע מתנגד לבקשה.

התובע טוען כי הועסק על ידי הנתבעים כמנהל ואחראי על צוות העובדים. וכי היה אחראי על ארגון והעמסת הציוד ואיסוף והסעת העובדים מאזור קצרין אל אזור המרכז, בו התבצעו מירב העבודות, וכן איסוף הציוד והעובדים בסוף יום העבודה והסעתם חזרה לקצרין. לגישתו, משעיקר ביצוע העבודה היה במרכז הארץ, הסמכות העניינית נתונה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.

לטענת הנתבעים, על פי החלופות הקבועות בחוק וכן על פי הפסיקה, הסמכות המקומית נתונה לבית הדין האזורי בנצרת. שכן "מקום העבודה", היינו, מרכז מפעלו של המעסיק, נמצא בקצרין. ואין בביצוע חלק מהעבודה באזור המרכז על מנת להקנות סמכות מקומית לבית הדין בתל אביב, משביצע התובע את עבודתו בכל רחבי הארץ. עוד טענו הנתבעים כי נקבע בפסיקה שבמקרים בהם יצא עובד מנקודת מוצא קבועה אל מקומות עבודה שונים וחוזר בסוף היום אל נקודת המוצא, הסמכות המקומית נתונה לבית הדין שבאזור שיפוטו נמצאת נקודת המוצא. ומשאין מחלוקת כי התובע יצא מקצרין וחזר אל קצרין, הסמכות המקומית נתונה לבית הדין בנצרת.

לאור החלטתי מיום 21.6.16 לפיה על הנתבעים להגיש תצהיר בצירוף אסמכתאות באשר לעיקר מקום עבודתו של התובע. הגישו הנתבעים תצהיר מטעם הנתבע 1, לו צורפו טבלאות אשר פירטו לטענתו את המקומות בהן בוצעו עבודות הנתבעים בתקופה הרלוונטית לתביעה דנן, וכן מספר מייצג של חשבוניות. לטענתם, ניתן לראות כי כמות העבודות שבוצעה באזור הצפון אינה נופלת מכמות העבודות שבוצעו באזור המרכז. בתגובתו, טען התובע כי הנתבעים בחרו להציג ראיות חלקיות במכוון, וכן כי מספרן הסידורי של החשבוניות אינו הגיוני, דבר אשר מוכיח לטענתו, כי הנתבעים מסתרים ראיות אשר יש בהן בכדי לסייע לתובע לאמת את טענתו כי עיקר עבודתו נעשה במרכז הארץ.

הכרעה

תקנה 3(א)(1) לתקנות קובעת:

"מקום השיפוט הוא -

בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1) לחוק-בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה".

אין חולק כי התובענה שהגיש התובע היא בגדר סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט – 1969.