סע"ש 2703-10-12

התובע, מר דניס ברקוביץ, תושב אריאל, הועסק כמאבטח על ידי הנתבעת, חברת מודיעין אזרחי, מיום 1.7.08 עד לחודש 2/12.

לאחר סיום עבודתו הגיש התובע תביעה זו, ולאחר שהתובע תיקן פעמיים את כתב התביעה לפנינו תביעתו לפיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, פיצוי בגין הפרשה לפנסיה בחסר, הפרשי גמול עבודה במנוחה השבועית, גמול עבודה בשעות נוספות, דמי חגים, הפרשי תשלומים בגין השתתפות בריענונים ובקורסים, הפרשי דמי הבראה, הפרשי פדיון חופשה, פיצויי הלנת שכר ופיצויי הלנת פיצויי פיטורים.

הנתבעת מכחישה את זכאות התובע לסעדים שתבע וטוענת כי מכל מקום יש לקזז מכל סכום שייפסק לתובע פיצוי בגין התפטרות ללא מתן הודעה מוקדמת וכן סכומים ששולמו לתובע עבור זמני הפסקות בעבודה.

רקע עובדתי

הנתבעת נתנה שירותי שמירה ואבטחה למשרד הביטחון (פרוייקט הגנת יישובים) וכן ליישובים באזור שומרון ובעיקר ביישוב עלי (פרוייקט אבטחה שוטפת).

התובע הועסק על ידי הנתבעת כעובד שעתי בפרוייקטים הנזכרים לעיל לאחר שהצדדים חתמו על חוזה עבודה (מוצג נ/4). בחוזה העבודה מצוין ששכרו השעתי של התובע יהיה 28 ₪. שכרו השעתי האחרון היה 30.93 ₪.

ביום 30.1.12 שלחה הנתבעת לתובע מכתב בו הודיעה כי ביום 29.2.12, מוקדם מן המתוכנן, תסיים הנתבעת את חוזה ההתקשרות בינה לבין פרויקט הגנת יישובים. התובע הוזמן לכנס לכלל מאבטחי הגנת היישובים ליום 5.2.12 בשעה 12:00 בבנייני האומה. אין חולק על כך שהתובע ידע על היותו מוזמן לכנס ועל קיום הכנס. כן אין מחלוקת כי התובע לא הגיע לכנס.

התובע המשיך לעבוד בפרויקט הגנת היישובים תחת החברה שזכתה בחוזה לביצוע האבטחה בפרויקט הגנת היישובים לאחר הנתבעת (חברת אבידר).

ביום 22.3.12 כתבה הנתבעת לתובע כי הואיל והתובע סירב להמשיך לעבוד נתבעת "למרות הצעותינו הנדיבות אליך שהוצעו לך בשני מכתבים שונים ובכנס מאבטחים", ולכן היא מבינה שרצונה להמשיך להעסיקו לא עולה בקנה אחד עם רצונו להתפטר מעבודתו בנתבעת.