סע"ש 27027-08-14

בפניי בקשת התובע לתיקון כתב התביעה מיום 9.6.15, תגובת הנתבעת מיום 22.6.15 ותשובת התובע מיום 1.7.15. יצוין כי עוד קודם לבקשה הגיש התובע כתב תביעה מתוקן, ביום 8.6.15 והובהר לו כי עליו להגיש בקשה מתאימה לתיקון כתב התביעה.

התובע ביקש לתקן תביעתו לענין פיצוי בגין פיטורים שלא כדין (החתמת התובע על שתי הודעות התפטרות במועדים שונים), אי מסירת אישור על תקופת ההעסקה וכן תשלום שכר לשישה חודשים בסיום עבודתו (חלף שלושה שנתבעו בכתב התביעה המקורי).

הנתבעת התנגדה לבקשה וטענה כי העובדות הרלוונטיות היו ידועות לתובע עת הגיש תביעתו והוא לא הבהיר מדוע לא כלל את התיקונים בתביעתו המקורית. אין הצדקה להתרת תיקון כתב התביעה בשלב זה של ההליך, לאחר קיום הדיון המוקדם. כמו כן, בקשות התובע לקנסות פליליים אין מקומם בהליך אזרחי זה והסמכות לתבוע קנסות נתונה למדינת ישראל כמאשימה ולא לתובע.

המגמה הרווחת בבתי המשפט בכלל ובבתי הדין לעבודה בפרט, היא התרת תיקונו של כתב תביעה, אם יש בכך כדי לייעל את הדיון ולהביא לפתרון השאלות האמיתיות הנתונות במחלוקת (ע"ע (ארצי) 657/09 ZHAO - אסטראטק (ניתן ביום 25.3.10) ; ע"א 3092/90 אגמון נ' פלדבוי פ"ד מו(3) 214 (1992), רע"א 330/85 אלבו נ' רבינטקס תעשיות פ"ד לט(2) 556). מגמה זו משתלבת עם סדרי הדין הגמישים הנהוגים בבתי הדין לעבודה, שמטרתם להקל על הבאת עניינו של העובד לדיון מהותי, בלא שמכשלות פרוצדוראליות יעמדו לו לרועץ. בית הדין ידחה בקשה לתיקון כתב תביעה רק במקרים חריגים, בהם אין בתיקונים המבוקשים כדי לסייע בבירור ופתרון המחלוקת, או במקרים של חוסר תום לב או איחור ניכר בהגשת הבקשה, ביחס לשלב בו מצוי ההליך (רע"א 2345/98 סלים דנגור - חנוך ליבנה פ"ד נב(3), 427, 431-432 (1998) ; ע"ע 405/05 אלבה סוריאנו - כלפון (ניתן ביום 23.7.06); יצחק לובוצקי סדר הדין במשפט העבודה פרק 9 עמ' 3- 10 (הוצאת ניצן מהדורת 2011)).

כך דרך כלל, וכך בענייננו. השלב בו מצוי ההליך עודנו שלב מקדמי המתאים לתיקון כתב התביעה ואין בכך משום פגיעה בהגנת הנתבעת. התיקונים המבוקשים הינם בעיקרם הגדלת רכיבים קיימים. כך, בכתב התביעה המקורי נתבע פיצוי בגין נזק לא ממוני על פיטורים שלא כדין ועוד בגובה שש משכורת, כאשר הפיצוי הנתבע בכתב התביעה המתוקן הינו בגובה 12 משכורות וכולל התייחסות לסוגיית שתי הודעות ההתפטרות. כך גם לגבי שכר העבודה בגין החודשים בהם לא שובץ התובע בסיום העבודה - בכתב התביעה המקורי נתבעו שלושה חודשים, בעוד בכתב התביעה המתוקן נתבעים שישה חודשים. בכתב התביעה המקורי נתבע פיצוי על אי מסירת חוזה העסקה ובכתב התביעה המתוקן נוספה גם דרישה לפיצוי עקב אי מסירת אישור על סיום תקופת ההעסקה. נציין כי מטעם שלא הוברר לנו לא הפריד התובע בין סכומי הפיצוי השונים לכל אחד מרכיבי הפיצוי הנתבעים אלא כלל את כולם יחד בסעד פיצוי אחד.

אכן צודקת הנתבעת כי בבקשה לתיקון כתב התביעה מבקש התובע להוסיף רכיבי תביעה של קנסות, שכמובן אין מקומם בהליך אזרחי זה בין הצדדים הנוכחיים. אולם, בכתב התביעה המתוקן שהוגש לתיק ביום 9.6.15 לא היתה התייחסות לקנס אלא לפיצוי שיסודו בנסיבות הפיטורים או באי מסירת אישור ההעסקה, ועל כן התיקון מותר בזאת.

כתב התביעה המתוקן שהוגש ביום 8.6.15 מתקבל בזאת אפוא לתיק כמבוקש.