סע"ש 26767-10-14

1.התובע עבד מ- 19.11.10 ועד 31.12.12 אצל הנתבעת 1 ("ברק אור") ומ-1.1.13 ועד 30.10.13 קיבל תלושי שכר מהנתבעת 2 ("הנתבעת"), כשלמיטב ידיעתו, מדובר בחברות בבעלות משותפת, כשהפיצול האמור נעשה מלאכותית על מנת להמנע מתשלום זכויותיו. משכך מחושבות כל זכויותיו כאילו הועסק במקום עבודה אחד. 

2 הנתבעות עוסקות במתן שרותי שמירה ללקוחותיהן והן חברות בארגון חברות השמירה וחל עליהן הדין הקיבוצי בענף.

התובע עתר לרכיבי שכר שונים בגין תקופת עבודתו ופיטוריו ובסה"כ לתשלום הסך של 104,751.08.

2.הנתבעות בהגנתן עתרו לדחיית התביעה הערוכה באופן מוטה ומטעה במתכוון.

הנתבעת נטלה על עצמה מלוא התחייבויותיה של ברק אור, דבר שהיה ידוע לו ולא "למד עליו" מתלושי השכר. התובע הועסק כמאבטח חמוש במוסדות חינוך בעיר פ"ת, עד להתפטרותו לאלתר.

3.התובע הגיש תצהיר ע"ר מטעמו.

מטעם הנתבעות הוגש תצהיר המנכ"ל מר איציק רגב ("רגב") ומפקח עבודה לשעבר, מר איתי גרוסברג ("איתי").

ביום 7.7.15 התקיים דיון מוקדם בפני כבוד השופטת העמיתה השופטת י. הופמן, שקבעה ההליך להוכחות בפנינו ל-22.9.16 שאז נשמעו בפנינו עדויות הצדדים וסיכומי הצדדים.

לצערנו, עקב עומס רב בהקלדות התעכבה הוצאת פסה"ד.

4.ולהכרעה - 

א.הנתבעות

בשונה מטענתו בעניין בתביעה, בתצהירו "התובע שינה גרסתו" וטען, לראשונה, כי פוטר מ"ברק אור", ב-31.12.12, והחל עבודתו בנתבעת ב-1.1.13 (ס' 1.2 – 1.5 לתביעה מול ס' 5 לתצהירו).

מעניין לציין כי אם טען התובע בתביעתו כי הועסק ב"ברק אור" עד 31.12.12 וכי "החל מיום 1.1.13 קיבל התובע תלושי שכר...", תוך שציין כי מועד תחילת עבודתו בנתבעת הוא מ- 21.11.10 – ודאי וודאי אינו מסביר מדוע בכלל הגיש התביעה כנגד הנתבעת. עוד מעניין לציין כי חרף הנטען, משום מה, טען בתביעתו (ובניגוד לתלושים) כי מועד תחילת העבודה שנרשם בתלושיו בנתבעת הוא כמועד תחילת עבודתו "בברק אור" 21.11.10 – כשבכל התלושים צויין 19.11.10 (אגב, כטענתו שלו בס' 1.2 לתביעתו ...).

הנה כי כן, אין שחר ל"נופך" שניסה לשוות להעסקתו או לחוסר ידיעתו/הבנתו/תמימותו (ולו רק), ודאי כך, מעת שנטען בהגנה כאמור, כשאעפ"כ, טוען הוא בתצהירו כנגד הנתבעות.