סע"ש 26735-05-14

1.לפנינו תביעה לפיצוי בגין פיטורים תוך הפליה מחמת גיל, פגם בהליך השימוע, הפרשי שכר (בונוסים), עגמת נפש וכן פיצויי הלנת שכר. 

2.התובע יליד 1953 (בן 61 במועד הפיטורים), הועסק על ידי הנתבעת במשרה מלאה כמנהל מכירות ללקוחות בתחום הבנקאות, הפיננסים, הצבא ושירותי הביטחון (תחת הגדרת תפקיד של "Account Manager", מנהל תיקי לקוחות או מנהל מכירות). זאת החל מיום 1.5.2009 ועד ליום 1.3.14. קודם לכן שימש התובע באותו תפקיד כמנהל-יועץ חיצוני בתקופה שהחל מיום 22.10.2007 ועד ליום 30.4.2009. התובע קיבל שכר בסך 18,000 ₪ ובונוס בגין מכירותיו.

3.טענות התובע

ביום 25.11.13 זימן מנכ"ל הנתבעת ומנהלו הישיר של התובע מר צור אבנית (להלן – מר אבנית) את התובע למשרדו והודיע לו, ללא כל הודעה מוקדמת, שהוא מפוטר מטעמים של שינוי ארגוני. עם זאת הציע לו מר אבנית להמשיך לתת שירותים לחברה כקבלן עצמאי תמורת אחוזים מהמכירות בלבד ורכב, ללא שכר בסיס.

לעמדת התובע ההודעה על פיטוריו, שנמסרה בעל פה ובהפתעה גמורה, ניתנה בניגוד לדין ובחוסר תום לב. הדבר נעשה בהיעדר שימוע ולאחר למעלה מ-6 שנות עבודה מסורה שבמהלכן עמד בכל היעדים שהציבו לו מנהליו ואף מעבר להם.

ההודעה גרמה לתובע עלבון רב, עגמת נפש, פגיעה בכבודו, ולחרדות קשות בנוגע לסיכויי מציאת מקור פרנסה בגילו (61).

מספר שעות לאחר שנמסרה הודעת הפיטורים קיבל התובע בדוא"ל "הזמנה לשימוע" ליום 27.11.13, הגם שהלכה למעשה הוא כבר פוטר ביום 25.11.13. לגישת התובע, הפגישה שנערכה ביום 27.11.13 הייתה שימוע למראית עין בלבד. נוסף על כך לא נשלח לו פרוטוקול של ישיבת השימוע.

ביום 1.12.13 שלחה הנתבעת לתובע הודעה בכתב על פיטוריו, שלפיה ניתנת לו הודעה מוקדמת בת 90 יום טרם סיום העסקתו.

בינואר 2014 גילה התובע כי במקומו הציבה הנתבעת בתפקידAccount Manager את מר אורי גולן, צעיר בן פחות מ-40, דבר שאישש את תחושתו כי פוטר מחמת גילו.

לדברי התובע מתוך למעלה מ-750 עובדים בחברה הוא היה היחיד שפוטר, וזאת על אף שהיה מנהל תיקי הלקוחות שביצע מכירות בסכומים הגבוהים ביותר.

התובע טען כי לא שולמו לו עמלות בהתאם להסכם העבודה, למרות שהיה זכאי להן הודות לעמידה ביעדי המכירות. במהלך 4 השנים האחרונות לעבודתו שב וביקש ממנהליו לקבל את העמלות המגיעות לו, אך רק בשנת 2010 קיבל התובע תשלום עבורן. התובע דורש בתביעתו בונוס בגובה של 4 משכורות לשנה, בגין 4 שנים, בסך של 216,000 ₪ בתוספת פיצויי הלנת שכר.

התובע עתר לפיצוי בגין הפרת הסכם, הפרת חובת השימוע או פגם בהליך, פיצויים מכוח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988 (להלן – חוק שוויון הזדמנויות בעבודה) וכן פיצוי בגין פיטורים בחוסר תום לב ואבדן ההכנסה לפי גובה השכר החודשי עד להגעתו לגיל פרישת חובה – 66 חודשים. הרכיב האחרון צומצם לסך של 266,000 ₪ לצורכי האגרה. סך הסכום הנתבע בגין הפרשי שכר ופיצויים הועמד על 800,000 ₪.