סגל נ' מדינת ישראל - משרד העליה והקליטה ואח'

רקע לדברים

1. התובעת החלה לעבוד בנתבעת 2 ביום 1.1.1997 וביום 1.7.2007 המשיכה בעבודתה ברציפות כעובדת הנתבעת 1 (להן – המדינה או משרד הקליטה), עד ליום 30.4.2011, אז פרשה בהסדר פרישה מוקדמת. התביעה הוגשה על ידי התובעת יחד עם עוד 9 מחבריה וחברותיה לעבודה ובבסיס התביעות הונחה הטענה כי יש להכיר בכל התובעים כעובדי מדינה מתחילת העסקתם בנתבעת 2 ולא ממועד קליטתם כעובדי מדינה.

2. בקשת המדינה לסילוק התביעות על הסף נדחתה בהחלטת חברי, השופט ד. ספיבק ובמסגרת בקשת רשות ערעור על ההחלטה (בר"ע 56365-05-14), פנו הצדדים לגישור בפני השופט בדימוס שמואל צור ובסופם של דברים, לאחר דיוני פשרה נוספים בבית הדין הארצי, הודיעו 8 מבין התובעים על הסכמי פשרה ואלו קיבלו לבקשתם תוקף של פסק דין (18.6.17). עניינן של שתי התובעות הנוספות, התובעת שבפנינו וגב' רחל ששון, חזר לדיון בבית דין זה, בהתאם למתכונת דיונית מוסכמת. ביום 18.3.18 ניתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה שהוגש בתביעתה של גב' רחל ששון (26702-04-13) ונותר אפוא להכריע בתביעתה של התובעת בלבד.

   תמצית התביעה

3. לאחר חזרתה מבית הדין הארצי לבית דין זה, הגישה התובעת כתב תביעה מתוקן ובו חזרה ופירטה כי בפועל עבדה בתפקיד רכזת קליטה חברתית במחוז צפון במשרד הקליטה מאז ינואר 1997, אלא שבעשר השנים הראשונות עשתה זאת באמצעות הנתבעת 2. בכל תקופת עבודתה עבדה ממשרדי משרד הקליטה, קיבלה הנחיות מעובדיו, השתמשה בציוד השייך לו והשתתפה בהשתלמויות וסמינרים של המדינה. כל עבודתה בוצעה למען המדינה. התובעת נקלטה כעובדת מדינה רק במהלך שנת 2007 ואולם לנוכח מאפייני העסקתה קודם לכן, יש לקבוע כי הייתה עובדת מדינה מאז ינואר 1997 ועד מועד פרישתה.

4. במהלך שנת 2010 הוצע לתובעת לפרוש בפרישה מוקדמת בתנאים מועדפים, אשר הותנתה בוותק של 10 שנות עבודה בשירות המדינה. לצורך זה הכירה המדינה בתקופה עבודתה של התובעת בנתבעת 2. התובעת אכן פרשה וקיבלה מענק פרישה בסך 150,000 ₪, בנוסף למענק הסתגלות של 13 חודשי משכורת ופיצויי פיטורים מלאים.

5. חרף ההכרה של המדינה בתקופת העבודה הקודמת, רשויות המס גבו מהתובעת מס בסך 57,565 ₪, שכן לצורך דיווח על מענק הפרישה נרשמה בטופס 161 רק תקופת עבודתה הרשמית במדינה. התובעת הלינה על כך שבמהלכים שקדמו לפרישה לא נמסר לה מידע בדבר חבות מס, אלא להיפך - נמסר לה שהסכומים שתקבל פטורים ממס.

6. הסעדים המבוקשים על פי כתב התביעה המתוקן הינם כדלקמן:

   • פיצוי בגובה ניכוי המס בסך 57,565 ₪.

   • פיצוי בגין הפסדים שנגרמו לתובעת לנוכח הפחתת כספי הפיצויים והפסד הרווחים הצפויים מכספים אלו בסך 10,000 ₪.