סע"ש 26577-09-14 שמוקלר נ' מטרו פארק בע"מ ואח'

ה ח ל ט ה

1.מבוא – מונחת לפנינו בקשת הנתבעים בתיק זה (להלן: "המבקשים") לסילוק התביעה על הסף, וזאת מחמת העובדה שהתובעת בתיק, הגב' פולינה שמוקלר – שהינה המשיבה בבקשה (להלן: "המשיבה"), לא הגישה תצהיר עדות ראשית ובשל מחלת האלצהיימר, בה היא חולה, ולחילופין – להוצאת תצהירו של מר יורי שמוקלר, בעלה של המשיבה, מתיק בית הדין.

2.להלן בתמצית טענות הצדדים – המבקשים טוענים ראשית, כי רק כאשר הגישה התובעת את תצהירי העדות הראשית מטעמה (ביום 13.4.2015), נוכחו המבקשים לדעת כי המשיבה אינה יכולה להעיד בתיק זה, ובשל העובדה שהיא חלתה במחלת האלצהיימר. המבקשים טוענים עוד, כי כתב התביעה בתיק הוגש תוך כדי הסתרת מחלת המשיבה, כמו גם הטעיתם והטעית בית הדין. הטעיה זו המשיכה גם בדיון המוקדם שנערך בתיק ביום 4.1.2015, כאשר למעשה, עוד בשלב הגשת התביעה, המשיבה כבר היתה חולה במחלה, וברי כי היא לא היתה יכולה להעיד בתיק מלכתחילה.

המבקשים גם מצביעים על כך שיפוי הכוח הנוטריוני שניתן לבעלה של המשיבה, על ידה, שם הוא מונה כמיופה-כוחה, ניתן עוד ביום 11.7.2014, טרם הגשת התביעה. גם סיכום המחלה שצורף על ידי המשיבה ואשר נכתב על ידי פרופ' יהודית אהרון-פרץ, מיום 20.1.2014, מעיד על כך שהמשיבה, כבר באותה עת, היתה זקוקה להשגחה ועזרה תמידית. בנוסף, גם סיכום רפואי של קופת חולים לאומית מציין שהמשיבה סובלת ממחלת אלצהיימר מתקדמת.

3.המשיבה, באמצעות בא-כוחה ובעלה, מר שמוקלר, טוענים כי דין הבקשה להידחות, וכי המדובר בבקשה טורדנית, סתמית ואשר מסרבלת את ההליכים וגוזלת זמן שיפוטי יקר.

עוד טוענת המשיבה, כי המבקשים מערבים ומתבלבלים בין עניין קבילות הראיות שהובאו מטעם המשיבה, לבין עניין משקל הראיות, וכי גם אם המשיבה לא תוכל להעיד בסופו של יום בתיק, הרי שמרבית העובדות נשוא כתב התביעה עולות מהמסמכים עצמם שמצויים בתיק. בנוסף, לגבי רוב הפלוגתאות נשוא התביעה, הרי שהנטל מוטל על כתפיהן של המבקשים. כמו כן, ביחס לפלוגתא אחת בתיק, קיימת לגביה הכרעה שיפוטית של בית הדין לעבודה בנצרת בתיק אחר, שבו המבקשים היו נתבעים. לבסוף, מעבר לתצהירו של בעלה של המשיבה, לתיק בית הדין גם הוגש תצהיר של עובדת נוספת (לשעבר) של המבקשים, מטעם המשיבה.

ב"כ המשיבה טען עוד, כי במועד הגשת התביעה, המשיבה לא סבלה מהמצב הרפואי, שהתדרדר בשלב מאוחר יותר. בנוסף, גם במועד הגשת התביעה, וגם כיום, המשיבה אינה פסולת דין וגם לא ניתן צו מינוי אפוטרופוס בעניינה. לגבי ייפוי הכוח, הרי שזה ניתן לאור ההבנה כי מחלת האלצהיימר יכולה להחמיר במהרה, כפי שקרה למרבה הצער בעניינה של המשיבה, ואין בכך כדי להעיד על חוסר תום-ליבה של המשיבה ו/או של בא-כוחה.

4.להלן הכרעת בית הדין בבקשה – לפי תקנה 44 ו-45 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, רשאי בית הדין בכל עת, לבקשת בעל דין או אף בלא בקשה כזאת, לסלק על הסף כתב טענות. הפסיקה אף קובעת בהקשר זה, כי ככלל, הסעד של סילוק על הסף יינתן במקרים חריגים בלבד, וכי "סעד זה של מחיקה על הסף מופעל על ידי בתי המשפט ביד קמוצה ובמשורה, ובבתי הדין לעבודה קצרה המשורה עוד יותר" (דב"ע מז/15-3 אפנר – מפעלי הדסה לנוער [לא פורסם], וראו גם ע"ע 7192-02-13 די.אס. פי גרופ בע"מ – אסולין, ניתן ביום 16.9.2013). עוד נקבע, כי גם אם קיימת אפשרות ולוּ קלושה, שהתובע יזכה בסעד שתבע, אין נועלים בפניו את שערי בית הדין.

5.וראו גם דבריו של בית הדין הארצי בע"ע 408/07 מדינת ישראל נ' כהן, ניתן ביום 13.2.2008: