הוצא לחופשה כפויה לאחר שהלין על תנאי העבודה

פתח דבר

1. התובע עבד מיום 1.12.07 כשכיר בנתבעת, במתן שירות טלפוני ללקוחותיה. לאחר שהלין בפני הנתבעת אודות תנאי העסקתו והתריע כי במידה ולא יתוקנו ליקויים שטען להם יאלץ להתפטר בגינם, הוצא התובע ביום 16.11.12 לחופשה כפויה ולאחריה הסתיימה העסקתו.

   תביעה זו הוגשה לתשלום פיצויי פיטורים ופיצוי בגין הלנתם, תשלום שכר ופיצוי בגין הלנתו, הוצאות נסיעה, גמול עבודה במנוחה השבועית, פיצוי בגין אי מסירת תלושי שכר, פיצוי בגין אי הפרשות לקרן פנסיה, ושכר עבודה עבור החופשה כפויה.

   רקע עובדתי

2. הנתבעת הינה חברה אשר התאגדה בישראל ועיסוקה במתן שירות לקוחות טלפוני ללקוחות דוברי צרפתית, הפונים לקבל טיפול רפואי בצרפת. התובע עלה לישראל מצרפת בשנת 2005 ומנהלת הנתבעת ובעלה עלו משם בשנת 2007.

3. החל מיום 1.12.07 ועד ליום 30.11.12, התקיימה התקשרות רציפה בין הצדדים, במסגרתה היה התובע מספק מענה טלפוני ללקוחות הנתבעת ומתאם עבורם ביקורים אצל רופאים בצרפת.

4. התובע השתכר על בסיס שעתי, כאשר שכרו האחרון היה 31 ₪ לשעה. התובע קיבל את שכרו בהמחאה.

5. התובע עבד במתכונת עבודה השנויה במחלוקת, מבלי שנוהל דו"ח מעקב אחר נוכחותו בעבודה (ולמצער, כזה לא הוצג בפנינו), לא בנוגע לימי העבודה ולא בנוגע לשעות העבודה. מכיוון ששעות העבודה בנתבעת הותאמו לשעות העבודה בצרפת, יום ראשון היה יום המנוחה השבועי של התובע.

6. לטענת התובע, החל מיום 24.10.12, חל שינוי בשעות עבודתו כך שמתכונת עבודתו קוצצה וכנובע מכך, אף שכרו פחת; בשל כך ובשל נושאים נוספים פנה התובע לנתבעת ביום 25.10.12, ודרש לתקן ליקויים נטענים, תוך שהתריע כי במידה ולא יתוקנו עד ליום 30.11.12, ייאלץ להתפטר מעבודתו.

7. במענה ראשוני מיום 29.10.19, הודיעה הנתבעת לתובע, כי היא מכחישה את כל הטענות שהעלה ובעת שובה מחו"ל תשיב המנהלת לתובע תשובה עניינית.

8. לטענת התובע, ביום 30.10.12, הודיעה לו הנתבעת על קיצוץ נוסף בשעות עבודתו ולפיו ביום שישי יופחתו שעות עבודתו בשעה ומחצה, והציעה לו להשלים את השעות שהופחתו ביום רביעי, הצעה אשר התובע דחה, מן הטעם שמשמעותה כי בימי רביעי יעבוד בפיצול, עם הפסקה של כמעט 5.5 שעות, תוך שיסיים יום עבודתו בשעה 21:00.