אל קראלה רמזי נ' מיקי את עודד בע"מ

1.לפני בקשה לחייב את התובע בהפקדת ערובה להבטחת תשלום הוצאות הנתבעת.

2.לטענת הנתבעת, התובע הינו אזרח ותושב ירדני, אשר עבד בנתבעת החל מחודש 9/11 ועד ליום 5.6.16, עת בחר לנטוש את מקום עבודתו; לאורך כל תקופה ההעסקה זכה התובע להינות מהזכויות הקבועות לו בדין ובכלל זה, קצובת הבראה, חופשה ותשלום שעות נוספות. הנתבעת הוסיפה וטענה כי התובע חויב בתשלום הוצאות משפט בסך 3,000 ₪ וכי התובע לא פעל לתשלום ההוצאות אלא בחלוף זמן רב, למעלה מ- 30 ימים לאחר מתן ההחלטה, ולאחר שהוגשה מטעם הנתבעת בקשה להפקדת ערובה.

עוד טענה הנתבעת, כי לא הומצא ייפוי כח כדין החתום על ידי התובע והמאושר על ידי קונסול, המסמיך את בא כוחו לפעול בעניינו ולהגיש בשמו תביעות לבית הדין.

בנסיבות הענין, טוענת הנתבעת כי לנוכח כתב התביעה המשולל יסוד, התנהלות התובע ביחס לתשלום ההוצאות והיות התובע הינו תושב זר החי ומתגורר בירדן, לנתבעת חשש ממשי מיכולתה להיפרע מהתובע את הוצאותיה ככל שהתביעה תדחה; ועל כן, יש להורות לתובע להפקיד ערובה ע"ס 6,510 ₪ להבטחת הוצאותיה.

3.לטענת התובע, הוא נתן לבא כוחו ייפוי כח כדין בעיר אילת. מטרת הנתבעת בבקשתה הינה לחסום אותו מהגשת התביעה שהינה זכות יסוד. התובע מוסיף וטוען כי על פי תלושי השכר, הנתבעת חייבת לתובע כספים בגין חגים, פיצויים, פנסיה וזכויות נוספות, כאשר רק רכיב הפנסיה לבדו עומד ע"ס 15,516 ₪, אשר הינו סכום העולה על הסכום אותו מבקשת הנתבעת כי התובע יפקיד כערובה לתשלום ההוצאות.

עוד טוען התובע כי קיימת אפשרות לגביית חובות מעובדים זרים ירדניים באמצעות המרכז לגביית קנסות וכי הנתבעת קיבלה את ההוצאות שנפסקו לזכותה בתיק דנן בטרם הגישה את כתב ההגנה מטעמה וללא כל איחור.

לטענת התובע, מדובר בתביעה אשר סיכוייה להתקבל הינם גבוהים ועל כן, יש לדחות את הבקשה ולחייב את הנתבעת בהוצאות הבקשה.

המצב המשפטי

4.תקנה 116 א לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב- 1991 קובעת כדלקמן:

"116א (א)שופט בית הדין או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע לתת ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע.

(ב)היה התובע מי שאינו תושב ישראל ואינו אזרח אחת המדינות בעלת האמנה לפי תקנות לביצוע אמנת האג 1954 (סדר הדין האזרחי), התשכ"ט-1969, יורה שופט בית הדין או הרשם לתובע, לבקשת נתבע, להפקיד ערובה לתשלום הוצאותיו של הנתבע, זולת אם הראה התובע ראשית ראיה להוכחת תביעתו או שהוא הראה כי הנתבע יוכל להיפרע את הוצאותיו ממנו אם התביעה תידחה או אם ראה שופט בית הדין או הרשם לפטור את התובע מטעמים מיוחדים שירשמו.

(ג)הורה שופט בית הדין או הרשם על הפקדת ערובה ולא הופקדה ערובה בתוך המועד שנקבע, תימחק התובענה, זולת אם הורשה התובע להפסיקה".