סע"ש 26463-11-15

זוהי החלטה בבקשה למתן פטור מתשלום אגרה.

בהתאם להחלטתי מיום 13/12/2015, הגישה המבקשת, באמצעות ב"כ, תצהיר לתמיכה בבקשתה, אליו צורפו תלושי שכר של בעלה- הבעל הצהיר כי הוא המפרנס היחיד, אין לו כל הכנסה נוספת וכי חשבון הבנק היחיד שיש לו הוא החשבון שצירף את תדפיסו לתצהיר ולבקשה. המבקשת הצהירה כי כיום אינה עובדת, לא חזרה לעבודתה מאז שילדה וכיום מתגוררת באתיופיה לצד משפחתה שמסייעת לה בגידול שני ילדיה.

מעיון בבקשה, בצרופותיה ובתגובה לה, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבלה.

בית הדין מוסמך ליתן פטור מתשלום אגרה כקבוע בתקנה 12 לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות), התשס"ח-2008. בהתאם לתקנה, מתן פטור מתשלום אגרה מסור לשיקול דעתו של בית הדין, ומותנה בהתמלאותם של שני תנאים מצטברים: העדר יכולת כלכלית של המבקש לשלם את האגרה, והיות ההליך מגלה עילה. הנטל להוכחת התמלאות התנאים מוטל במלואו על מבקש הפטור (לעניין זה ראה: בש"א 675/09 אברהם פלקסר - נשיץ ברנדס ושות' ( 14.2.2011); בר"ע 31365-05-10 Zhao Chengjun - אסטראטק בע"מ (14.9.2010)).

מעיון בכתב התביעה, ניתן לקבוע לצורך הדיון בבקשה לפטור מאגרה, כי על פניו ההליך מגלה עילת תביעה. כבר נקבע בפסיקה, כי הביטוי "מגלה עילה" שבתקנה האמורה יפורש בצמצום, כך שדי בהוכחת עילה בסיסית - לצד חוסר יכולת כלכלית - כדי ליתן פטור מאגרה (ע"א 8974/04 פלוני נ' פלונית´פ"ד נט(4) 721).

בענייננו, מדובר בתביעה לתשלום פיצויים בגין פיטור עובדת בזמן היריון, וכן פיצויי פיטורים ופדיון חופשה. בשלב זה די שהמבקשת תניח ראשית ראיה הנלמדת מפני הדברים ולפיה אין המדובר בתביעה המופרכת על פניה. לטעמי עמדה המבקשת בנטל זה.

לעניין יכולתה הכלכלית של המבקשת לשלם את האגרה, עולה מהתצהיר ומהמסמכים שהגישה בתמיכה לבקשה, כי הכנסתו החודשית של בעלה- המפרנס היחיד, היא נמוכה, המבקשת איננה עובדת כיום, ומגדלת שני ילדים. לכך יש להוסיף את הצהרתו של הבעל, לפיה אין בבעלותו רכוש, נכסים או חשבונות בנק נוספים מלבד החשבון שאת תדפיסו צירף, אליו מועברת משכורתו הנמוכה.

מן המקובץ עולה כי אין ביכולתה של המבקשת לשלם את האגרה וההליך מגלה לכאורה עילה. על כן מתקבלת הבקשה למתן פטור מתשלום האגרה.