סע"ש 2646-12-15

1.הנתבעת טענה כי הסמכות המקומית לדון בתובענה זו הינה לבית הדין האזורי לעבודה בנצרת. וכך נכתב בכתב ההגנה: "הנתבעת תטען כי מקום מושבה של הנתבעת הינו בעפולה, סידור העבודה נמצא בעפולה ומשם קיבל התובע את סידור העבודה ואת ההוראות לביצוע עבודתו במשך יום העבודה. לפיכך תטען הנתבעת כי מקום העבודה הינו בעפולה. התובע ביצע עבודתו בכל רחבי הארץ ולא באזור תל אביב במיוחד ולכן גם מקום ביצוע העבודה אינו קשור לסמכות בית הדין הנכבד. בנוסף בהסכם העבודה סוכם כי הסמכות המקומית הינה לבית הדין האזורי לעבודה בנצרת". (סעיף 5 לכתב ההגנה).

2.בהחלטתי מיום 9.5.2016 ביקשתי כי התובע יגיש תצהיר בו יפרט מה היה מקום ביצוע העבודה או עיקר העבודה. בתצהירו אישר התובע את טענת הנתבעת כי עבד בכל רחבי הארץ.

3.בדיון המוקדם שהתקיים ביום 19.5.2016 חזרה הנתבעת על הדברים ואף הפנתה לשתי החלטות שניתנו על ידי כבוד השופטת מיכל פריימן וכבוד השופטת מיכל נעים דיבנר מבית הדין האזורי לעבודה בחיפה במסגרתן הועברו תביעות של עובדים שהועסקו בנתבעת כנגד הנתבעת לבית הדין האזורי לעבודה בנצרת.

4.התובע ציין בישיבת קדם המשפט שתכלית הסמכות המקומית היא להקל על התובע וכי משאין מחלוקת כי מקום ביצוע העבודה הוא בכל הארץ רשאי התובע לבחור את מקום השיפוט הנוח לו ולא להגרר אחר הנתבעת (ראה פרוטוקול עמוד 2 שורות 11-13).

דיון והכרעה

5.תקנה 3(א)(1) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב -1991 קובעת:

"(א) מקום השיפוט הוא -

(1)בתובענה כאמור בסעיף 24 (א)(1) לחוק-בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה".

(הדגשה שלי – י.ז.ג)