סע"ש 26450-08-14 סלמה נ' טלר דן - תן גז

1.לפניי בקשה לתיקון כתב תביעה (להלן – הבקשה).

2.בכתב התביעה המקורי שהוגש ביום 18.8.2014 על ידי התובע בעצמו עתר התובע לתשלום פיצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת, פיצוי בגין העדר הפרשות לפנסיה, דמי הבראה, שכר עבודה, פדיון חופשה, פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד, פיצוי בגין אי מתן תלושי שכר ופיצוי בגין אי עריכת שימוע. בנוסף, עתר התובע להמצאת מכתב פיטורים, תלושי שכר ואישור בדבר תקופת העסקה.

במסגרת הדיון המוקדם ביקש התובע לתקן את כתב התביעה בטענת בא כוחו לפיה התובע שהינו עולה חדש פנה להסתדרות לצורך הכנת התביעה והוא לא היה מודע לכל הזכויות המגיעות לו, זכויות שהתבררו לו רק לאחר קבלת הייצוג של בא כוחו.

3.בבקשה דנן מבקש התובע לתקן את התשתית העובדתית ולהוסיף כי שכרו עמד על 8,000 ₪ נטו, כאשר סך של 5,500 ₪ בלבד נרשם בתלוש השכר והיתרה בסך של 2,500 ₪ שולמה במזומן. עוד מבוקש לפרט את נסיבות הפיטורים ולהוסיף עילות תביעה חדשות בגין גמול שעות נוספות, פיצוי בגין תשלום דמי לידה מופחתים, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין במהלך חופשת הלידה, פיצוי בגין אובדן דמי אבטלה והגדלת סכום הסעדים הנתבעים בגין פיצויי פיטורים, פיצוי בגין אי עריכת שימוע, חלף הפרשות לפנסיה וחלף הודעה מוקדמת.

לטענת התובע, בהתאם להלכה הפסוקה יש לנקוט בגישה ליברלית ולהיעתר לבקשה לתיקון כתב התביעה על מנת שכל זכויותיו החוקיות של התובע יעמדו למבחן בפני בית הדין ויינתן לתובע יומו כראוי ובדרך של עשיית צדק. עוד התבקש שלא לחייב את התובע בהוצאות התיקון או לדחות את מועד תשלום ההוצאות לסוף ההליך.

4.הנתבעת מתנגדת לבקשה.

לטענתה, הבקשה הוגשה באיחור לאחר המועד שנקבע על ידי בית הדין.

התיקון המבוקש משנה לחלוטין את המסכת העובדתית שהוצגה בכתב התביעה המקורי וזאת ללא כל הסבר או צידוק.

עוד נטען שהבקשה אינה נתמכת בתצהיר ודי בכך כדי לדחות את הבקשה.

הנתבעת הוסיפה וטענה כי התובע פעל בחוסר ניקיון כפיים וגם מטעם זה דין הבקשה להידחות.

ככל שבית הדין יעתר לתיקון המבוקש התבקש לחייב את התובע בהוצאות תוך התחשבות בצורך בתיקון כתב ההגנה ובדיון המוקדם.

בנוסף, הנתבעת מבקשת לחייב את התובע בהפקדת ערובה לנוכח הצהרתו בדבר מצבו הכלכלי הקשה.

5.תקנה 41 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, קובעת כי בית-הדין או הרשם רשאי בכל עת להתיר לכל אחד מבעלי הדין לתקן את טענותיו. הלכה פסוקה ומושרשת בבתי-הדין לעבודה היא כי בהידרשו לבקשה לתיקון כתב תביעה, ינקוט בית-הדין בגישה ליברלית וככלל ייעתר לבקשה. זאת, למעט במקרים חריגים, בנסיבות בהן אין בתיקון כל תועלת בבירור הפלוגתאות נשוא התובענה, או כאשר התיקון יגרום לצד השני עוול שאינו ניתן לפיצוי כספי, כגון כאשר מועלית טענה השוללת את זכות הצד שכנגד להתגונן בטענת התיישנות [ע"ע (ארצי) 657/09 CHENGJIN ZHAO - אסטראטק בע"מ (25.03.2010); בר"ע (ארצי) 14760-03-12 אפלברג - מכון היהלומים הישראלי בע"מ (15.07.2012)].