סע"ש 26433-06-14

1. מונחת לפניי בקשת התובעת למתן פסק דין בהעדר הגנה וזאת על יסוד כתב התביעה בלבד (להלן: הבקשה).

2. הנתבעים נדרשו להגיש כתב הגנה אולם עד מועד זה לא עשו כן. עיון באישור המסירה שצירפה התובעת לתיק האלקטרוני מלמד כי כתב התביעה והדרישה להגיש כתב הגנה הומצאו לנתבעים באמצעות הנתבע 3, שהוא גם דירקטור בנתבעות 2-1 עוד ביום 25.11.2014. אטעים כי החלטת בית הדין מיום 18.4.2015 התבקשה תגובת הנתבעים לבקשה אך לא התקבלה.

3. בנסיבות אלה ובהתאם לסמכותי הקבועה בתקנה 43(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 הריני נעתרת לבקשה.

4. בראש יאמר, כי בפתח כתב התביעה טוענת התובעת כי יש מקום לחייב בסעדים הנתבעים גם את הנתבע 3 מכוח אחריותו האישית "אם משום: חבותו והתחייבותו האישית; תפקידיו כדירקטור; היותו בעל מניות; שלל ההפרות הנטענות כלפיו; אם מכוח החוזים, משפט העבודה, חוק החברות וכל דין אחר ובכלל לרבות ובפרט ככל שתדרש הרמת מסך" [ההדגשה במקור – ר.ב.ה].

ספק בעיני אם די באמור כדי להניח תשתית מספקת להתעלמות מעקרון האישיות המשפטית הנפרדת של הנתבעות 1 ו – 2 שנטען שהן המעסיקות של התובעת. מכל מקום בסוף כתב התביעה (לאחר סעיף 74) מבקשת התובעת "לחייב את הנתבעות", קרי את החברות בסעדים המנויים שם ועל כן הריני נעתרת לבקשתה ומורה על חיובן בלבד כאמור מטה.

אוסיף, כי לא שוכנעתי מן הצרופות לכתב התביעה כי אכן 'השכר הקובע' כלשון התובעת הוא בגובה 6,037 ₪ ומכל מקום ברור הוא כי על פי הדין לא ניתן לקבוע 'שכר קובע' אצל עובד שעתי, כפי שהייתה התובעת, על יסוד חודש עבודה בודד או הערכות בעלמא לגבי השכר החודשי. אשר על כן ולנוכח טענת התובעת להיקף משרה מלא (או קרוב לכך) יערכו החישובים בהתאם לשכר המינימום שנהג במשק בסוף תקופת עבודתה של התובעת (4/2013).

5. לאחר עיון בכלל החומר שהונח בפני הריני מחייבת את הנתבעות 1 ו - 2 יחד ולחוד לשלם לתובעת, בתוך 30 ימים מיום שיומצא להן פסק הדין, את הסכומים שלהלן:

א. פדיון דמי מחלה בסך 3,144.32 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 15.6.2014 ועד לתשלום המלא בפועל.

ב. פדיון דמי נסיעות בסך 9,790 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 15.6.2014 ועד לתשלום המלא בפועל.

ג. דמי הבראה בסך 7,038 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 15.6.2014 ועד לתשלום המלא בפועל.

ד. פיצוי בגין אי הפרשה מלאה לקרן פנסיה בסך 9,453.5 ₪ (יצוין כי הסכום כולל גם את הפרשות המעסיק לפיצויי פיטורים), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 15.6.2014 ועד לתשלום המלא בפועל.

ה. דמי חגים בסך 5,133 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 15.6.2014 ועד לתשלום המלא בפועל.

ו. פדיון דמי חופשה בסך 7,399 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 15.6.2014 ועד לתשלום המלא בפועל.

ז. הפרשי שכר עבודה בסך 17,108 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 15.6.2014 ועד לתשלום המלא בפועל.

ח. פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד בהתאם לחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), תשס"ב – 2002 בסך 5,000 ₪.

ט. פיצוי לדוגמא לפי סעיף 26א לחוק הגנת השכר, התשי"ח - 1958 בסך 10,000 ₪.

י. הוצאות משפט בסך 1,000 ₪ ושכר טרחת בא כוח התובעת בסכום כולל של 5,000 ₪. לא ישולמו הוצאות המשפט ושכר הטרחה בתוך 30 ימים מיום שיומצא פסק הדין לנתבעות יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק דין זה ועד למועד התשלום המלא בפועל.