סע"ש 26120-12-13

מיום 19.1.15 הוגש ביום 26.5.15 תצהיר התובע וביום 12.11.15 הוגשו תצהירי מטריקס, לרבות חוות דעת מומחה מטעמה.

לא הוגשו תצהירי בנק לאומי מהטעם שהתובע השלים את הליך הגילוי והעיון במסמכים בסמוך למועד שהיה קבוע להוכחות, 21.11.15.

לפיכך יוחדה הישיבה שהיתה קבועה להוכחות לישיבת קדם משפט נוספת.

5.בהמשך הודיעו הצדדים, כי הם מבקשים להפנות את ההליך לגישור.

6.ביום 20.7.16 הודיע התובע כי הגישור לא צלח, וכן ביקש לאפשר לו להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה.

7.ביום 12.9.16 הוגשה בקשה לתיקון כתב התביעה, בקשה זו היא מושא ההחלטה.

התובע מבקש להוסיף את עילות התביעה הבאות: כי הועסק באמצעות חברת כח אדם, כי לבנק קיימת חבות אף אם אינו המעסיק, כי חוזי העבודה בין התובע לבין מטריקס בטלים, כי קיימת תחולה להסכמים והסדרים קיבוציים, כי פיטוריו היו שלא כדין וכי יש להורות לבנק לתת לו חשבונות.

ההפרש בין שכרו לבין השכר והתנאים הנלווים של עובד בנק הינו 1,007,837 ₪.

כמו כן עתר לפיצוי כספי בגין עוגמת נפש ופיטורים שלא כדין בסך כולל של 200,000 ₪.

8.הנתבעים מתנגדים לתיקון כתב התביעה מהנימוקים הבאים:

לטענת בנק לאומי הבקשה לוקה בפגמים. לבקשה לא צורף תצהיר, על אף שהיא כוללת עובדות חדשות אותן יהיה על התובע להוכיח.

בנוסף הוכנסו עובדות חדשות ועילות חדשות, אשר חלקן אף התיישן.

מדובר בניצול לרעה של הליכי ביהמ"ש, הבקשה לוקה בשיהוי ולפיכך היה על התובע למחוק את התביעה ולהגיש תביעה חדשה.

לחילופין טוען בנק לאומי, כי ככל שיותר תיקון כתב התביעה, שומר בנק לאומי את כל טענותיו, לרבות טענות התיישנות וכן עומד על פסיקת הוצאות משפט ראויות בגין תיקון כתב תביעה בפעם השניה.