סע"ש 26077-10-12

רקע

1. עניינה של תובענה זו בשאלה - האם זכאי התובע, מר סאמי הייב (להלן: התובע או סאמי), לתשלומים שונים מהנתבעת, חברת אורוז שרותים בע"מ (להלן: הנתבעת ו/או החברה): פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, תמורת הודעה מוקדמת, פיצויי פיטורים, תשלום עקב אי מתן הודעה לעובד על תנאי עבודתו, גמול עבודת לילה, גמול עבור עבודה בשעות נוספות, פדיון חופשה שנתית ופיצוי על נזק לא ממוני.

2. התובע, יליד 28.6.93, עבד בנתבעת יחד עם אביו, מר עומר הייב (להלן: האבא, או עומר), בתקופה בה היה נער, מיום 11.7.09 עד 10.11.10 (לאחר שמלאו לו 16 ולפני גיל 18; להלן: התקופה הרלוונטית).

3. הנתבעת היא חברת הובלה, לאיסוף אשפה עירוני, העוסקת בפינוי אשפה ומחזורה, ואין מחלוקת, כי בתקופה הרלוונטית - עבד אצלה האבא, כנהג משאית לאיסוף אשפה (להלן: דחסנית או המשאית), על גבי דחסנית שסופקה לו על ידי החברה, כאשר האבא הוא שבחר את עובדי הצוות שעבדו עמו, ובהם התובע (בנו, סאמי), והאבא ניהל, למעשה, את צוות הדחסנית וקבע את שעות העבודה.

4. האבא הגיש תובענה נפרדת נגד הנתבעת [ס"ע 22502-05-11 (להלן: תיק האבא)], בשל נסיבות הפסקת עבודתו וטענות נוספות שלו; זו נדחתה, בפס"ד מיום 19.2.15, עליו תלוי ועומד ערעור בבית-הדין הארצי לעבודה [ע"ע 40284-05-15].

5. התיק של האבא נדון בפני אב"ד, במותב עם שתי נציגות ציבור. התובע היה בין העדים בתיק של האבא והאבא העיד בתיק שלפניו, שהתנהל בפני אב"ד ונציגי ציבור אחרים. מלכתחילה, תמוה שהתביעות לא הוגשו יחד והדבר אך סירבל את ההליכים והאריכם; כך גם, בקשה מאוחר להצגת מסמכים חדשים, מצד התובע, שנדחתה [ביום 16.8.15], תוך שהובאה בחשבון גם התנהגות הנתבעת, שתרמה מצידה לעיכוב המשפט, עד אז, והדבר השתקף בהחלטה, בנושא ההוצאות.

   בקשה לאיחוד התביעות נדחתה, בשל השלב המאוחר בו התבקשה, לאחר הסיכומים בתיק האבא, ולפני תחילת הדיון בתיק זה, של הבן, תוך הסכמה, שייעשה שימוש בחומרים מתיק לתיק [החלטה משותפת לשני התיקים, 10.4.14].

   לא מצאנו הצדקה לדרישת התובע, בסיכומיו, להטיל על הנתבעת "הוצאות מיוחדות במקרה דנן", בגין מחדליה, שגרמו לבזבוז זמן, לרבות איחור לישיבת 6.10.14 [סע' 118, שם]. אם כבר, בזבוז זמן ניכר נגרם בשל פיצול התביעות, למרות שהתובע ואביו יוצגו עם אותו ייעוץ משפטי, נגד אותה נתבעת וטענו טענות בגין מסכת עובדות דומה; לא זו אף זו - בגין האיחור הנ"ל הנתבעת, היא כבר חוייבה בהוצאות לזכות התובע ולאוצר המדינה [החלטה מיום 6.10.14].