סע"ש 25889-03-15

לפני שתי בקשות עיקריות שאליהן נלוו בקשות ותגובות רבות שספק כי היה מקום להגשת חלק ניכר מהן, ואשר לא מצאתי , לפיכך, מקום להכריע בהן באשר אין בהן כדי לקדם ההליך לגופו.

במסגרת הבקשה האחת מבקש התובע כי בית הדין יתן הוראות לנתבעת להשיב לשאלות שעליהן צוו להשיב במסגרת ההחלטה מ27.4.16 (להלן: ההחלטה) במלואן. במסגרת הבקשה האחרת מבוקש כי בית הדין ישקול מחדש אותו חלק בהחלטה אשר על פיו חויב התובע בהוצאות הנתבעת.

לאחר שעמדתי על כלל טענות הצדדים בשתי הבקשות אני קובעת כדלקמן:

לענין הבקשה למתן הוראות:

לטענת התובע לא נענו על ידי הנתבעת שאלות 1,2 וכן לא התיחסה הנתבעת לדרישה להודות בעובדות 1,3,5-7,9,13-15. לפיכך נתיחס לאלה בלבד על פי מספריהן כדלעיל.

שאלה 1- מקובלת עלי טענת הנתבעת כי השאלה שנשאלה היא כוללנית. עם זאת ניתן היה לפרט מיהם הגורמים אשר כעולה מתצהיר התשובה של מר חריטן, היו שותפים לאותן "התיעצויות הפנימיות" וזאת לא נכלל בתצהירו של מר חריטן. ואולם נוכח האמור בסעיף 18 לתגובת הנתבעת לבקשה והתיחסותו של התובע לכך בתשובותו - יראה בית הדין את האמור שם כהצהרה מחייבת ביחס להיקף ההתיעצויות שנערכו .

שאלה 2- הנתבעת תבהיר האם נסיבות פיטורי התבוע נדונו לאחר ישיבת השימוע ע"י אותו הרכב שהשתתף מטעם הנתבעת בשימוע או , ככל ששונה מכך, מהו ההרכב.

עובדה 1- לטעמי די בתשובה שניתנה. חידודים ודיוקים שמבקש התובע לעשות, דינם להעשות במסגרת הח"נ.

עובדה 3- הנתבעת טענה כי בשל טעות לא נענתה תשובה זו, ואולם לתגובתה השלימה במסגרת תצהירו של ד"ר פרבר את התשובה. התובע לא מלין על העדר מענה במסגרת תצהיר משלים זה, ומשכך אין עוד צורך לדון בבקשה.

עובדות 5-6: נענו במלואן.

עובדה 7: לשאלה זו השיב ד"ר פרבר בתצהירו כי "הנתבעת" אינה מבינה את המושג "מסורת מדעית". מי שנדרש להשיב לשאלה בשם הנתבעת הוא המצהיר משכך תנוסח התשובה באופן כזה שהמצהיר יתיחס (גם) לידיעתו שלו.

עובדה 9-נענתה ומכל מקום חודדה בתשובת המשיבה בסעיף 23.

עובדה 13- די במה שנענה בסעיף 9 לתצהיר ד"ר פרבר.

עובדה 14- כנ"ל.

עובדה 15- תשובת הנתבעת מספקת.