סע"ש 25861-03-14 ליברמן נ' עמותת היכל שן

1.מונחת בפני בקשת המבקשת (להלן- הנתבעת) להורות למשיב (להלן- התובע) לגלות את המסמכים המפורטים בבקשה. יצויין כי בבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים הוגשה באופן גורף גם בקשה למתן צווים כלפי רשויות אחרות ביחס לתובע – עניינים שאינם קשורים לבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים. כפי שיובהר בהמשך – יש מקום לתת בשלב זה צו כלפי התובע. ככל שיטען שאין בידיו מסמכים - יהיה רשאי ב"כ הנתבעת לבקש בקשה למתן צווים מאת הרשויות השונות, לגבי המסמכים החסרים, כבקשה נפרדת.

הבקשה וטענות הצדדים

2.בהליך העיקרי מתבררת תביעתו של התובע להכרה במעמדו כעובד שכיר אצל הנתבעת וכנגזר מכך, הכרה בזכויות שונות הנובעות מתקופת עבודתו וסיומה בתור רופא שיניים בנתבעת.

3.בבקשה דנא מבקשת הנתבעת מבית הדין להורות לתובע להמציא חוזי התקשרות בינו לבין מרפאות אחרות, פניות בכתב ו/או פניות אחרות בהן ביקש התובע לעבוד כשכיר, דוחו"ת נוכחות, הוראות הנתבעת לתובע לטפל בלקוחות מסוימים, קבלות על חופשות שיצא התובע במשך תקופת עבודתו.

4. כן מבוקש כי בית הדין יוציא צווים למע"מ ולמס הכנסה לשם המצאת דיווחי התובע , דוחו"ת ריווח והפסד, דוחו"ת שנתיים ושומות אשר הועברו לתובע, וזאת לגבי השנים 2007 ו-2012. במקביל מתבקש בית הדין להוציא צווים בהתאם גם לרו"ח דוד ילין או כל רו"ח מטעם התובע, משרד הפנים וביטוח לאומי.

5.בתגובתו, מדגיש התובע כי אינו מכחיש שעבד כשכיר במקומות נוספים ואחרים פרט לנתבעת, אלא שמישור תביעתו היא כלפי הכרת מעמדו כשכיר אצל הנתבעת, על פי מבחני הפסיקה ותשלום זכויותיו בהתאם.

דיון והכרעה 

6. הלכה היא כי בטרם מתן הוראה על גילוי מסמכים, בית הדין יבחן את הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים להליך, בבחינה דו שלבית. תחילה, תיבחן קיומה של זיקה ברורה בין החומר שגילויו מבוקש לבין טענות המבקש בהליך העיקרי. ככל שזיקה כזו אכן קיימת, תיבחן הבקשה לגילוי מסמכים על רקע נסיבות המקרה ותוך שימת לב לשאלה האם יהיה בגילוי כדי לתרום לייעול הדיון בהליך. אם בית הדין ימצא שמבחן הרלוונטיות, על שני שלביו, מתקיים בהליך שבפניו, אזי יורה על גילוי רחב ככל הניתן של המסמכים שעשויים לקדם ולייעל את הדיון בהליך, בין במישרין ובין בעקיפין (ע"ע (ארצי) 494106 מדינת ישראל – נציבות המים – קלרק אבנצ'יק (28.3.2007). יחד עם זאת, הוראה על גילוי מסמכים צריכה לאזן בין חובת הגילוי הרחבה ובין שמירה על אינטרסים מנוגדים לה, כגון: חסיון, שמירה על אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה, שמירה על זכויות צדדים שלישיים והכבדה בלתי סבירה על הצד המגלה (בג"ץ 7793/05 אוניברסיטת בר אילן – בית הדין הארצי לעבודה (20.1.2011)).

7.במקרה דנן, כאמור, השאלה המרכזית היא שאלת הגדרת מעמדו של התובע אצל הנתבעת. לצורך בדיקת מבחני הפסיקה, יש רלבנטיות הן לצורת העסקתו של התובע במרפאות נוספות, והן לאופן ניהול חשבונותיו כלפי הרשויות וכלפי גורמי העסקה/ההתקשרות עם מרפאות אחרות. לפיכך, כל מסמך אשר יסייע במענה לשאלה זו, מצדיק מתן צו לגילוי מסמכים, זאת גם בשים לב להיקף תביעתו של התובע.

8.יישום האמור בענייננו, מוביל למסקנה לפיה המסמכים הבאים הם הרלבנטיים לענייננו:

• חוזי התקשרות של התובע עם מרפאות אחרות בשבע השנים האחרונות.

• דוחו"ת נוכחות.

• פניות בהן ביקש התובע לעבוד כשכיר.