סע"ש 25795-02-13 הר זהב נ' ר.א.ש אלקטרואופטיקה בע"מ

התובעת הועסקה על ידי הנתבעת בתפקיד פקידותי במשך כחודש וחצי, עד שפוטרה. האם פוטרה מאחר שהרתה? זוהי השאלה שבמרכז המחלוקת בתיק זה.

העובדות שאינן שנויות במחלוקת

הנתבעת הינה חברה משפחתית, העוסקת בייבוא מוצרים של רכיבים אופטיים. משרדיה ממוקמים באזור התעשייה בנתניה. התובעת החלה להיות מועסקת על ידה ביום 6.5.12 בתפקיד שהוגדר כ- back office – תפקיד פקידותי הכולל שירות לקוחות, תיוק, משלוח הצעות מחיר, מעקב אחר אספקת סחורה ללקוח, ומתן תמיכה וגיבוי לסמנכ"ל המכירות שעבודתו מתבצעת אצל הלקוחות ועוד.

משרתה של התובעת הוגדרה כמשרה מלאה, 5 ימים בשבוע, 9 שעות ביום, בשכר חודשי של 7,500 ₪ (חוזה ההעסקה נספח א' לכתב התביעה).

התובעת פוטרה ביום 20.6.12, דהיינו כחודש וחצי לאחר תחילת עבודתה (מכתב הפיטורים נספח ג' לכתב התביעה). בעת פיטוריה היתה התובעת בהריון, עליו נודע לה כשבועיים קודם לכן, בבדיקת דם אותה ערכה ביום 5.6.12 (נספח ג' לכתב התביעה).

גדר המחלוקת ומהלך ההתדיינות

לטענת התובעת, ביום 10.6.12 הודיעה למאיר רובין (להלן: מאיר), מנהל משרד הנתבעת, כי הינה בהריון, ובתגובה ישירה לכך הובע על ידו חשש מפני חופשת הלידה הצפויה. לטענתה, בימים שלאחר מכן נתקלה ביחס עוין מצד מנהליה עד שפוטרה על אתר ביום 20.6.12. בכתב התביעה שהגישה ביום 13.2.13 היא טוענת שפוטרה מחמת הריונה. זאת, בניגוד להוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988 (להלן: חוק השוויון). התובעת כללה בתביעתה רכיבי תביעה שונים, אותם כימתה לסך כולל של כ- 390,000 ₪.

לטענת הנתבעת בכתב הגנתה, במהלך התקופה הקצרה שבה עבדה אצלה התובעת, היא נעדרה ממקום עבודתה ימים רבים, כשלעתים טרחה להמציא אישור מחלה, ולעתים לא. הנתבעת אף טוענת שלעיתים עזבה התובעת את מקום עבודתה ללא הסבר באמצע יום העבודה, שבמהלך תקופת עבודתה נתקבלו תלונות של שאר העובדים בנוגע לצורת עבודתה, ושתפקודה גרם לנתבעת פגיעה קשה. לפיכך, היא פוטרה מעבודתה ביום 20.6.12. הנתבעת הדגישה כבר בפתח כתב הגנתה שרק במעמד הפיטורים הודיעה לה התובעת כי היא נמצאת בהריון, ומשכך ברור שאין כל קשר סיבתי בין ההחלטה לפטרה לבין דבר הריונה.

בכתב תביעה שכנגד שהגישה הנתבעת היא טוענת שהתנהלות התובעת מהווה הפרה של חובת תום הלב שבין עובד ומעסיק, ועל כן לשיטתה על התובעת לפצותה בסך של 30,000 ₪.

קדם משפט התקיים בפני כב' הרשם (כתוארו אז) תומר סילורה ביום 9.10.13. לאחריו, הגישו הצדדים תצהירי עדות ראשית, והתקיימה ישיבת הוכחות בפני מותב זה ביום 18.6.14. במהלכה, נחקרה התובעת על תצהירה, ונחקרו שלושת המצהירים מטעם הנתבעת: מר מאיר רובין, מנהל המשרד (להלן: מאיר), גב' ענת דוידסון, עובדת בנתבעת שהיא שהחליפה את התובעת בתפקידה (להלן: ענת), וגב' יהודית (ג'ודי) רובין, סמנכ"לית הנתבעת, בעלת מניות בה וגם אימו של מאיר (להלן: ג'ודי).

בתום ישיבת ההוכחות סיכמו הצדדים את טענותיהם בעל-פה, והתיק הועבר לכתיבת פסק דין, אך למחרת היום ניתנה החלטה לפיה הגיע בית הדין למסקנה לפיה יש מקום להגשת סיכומים מסודרים בכתב. לאחר שהגישו הצדדים את סיכומיהם בכתב, הגיעה העת שנדון ונכריע בתובענות ההדדיות.

דיון והכרעה