סע"ש 25624-11-14

בפני בית הדין בקשת כח לעובדים (נתבעת 1) לדחות על הסף את התביעה עיקרית זו שבפני שעניינה זכות הבחירה לוועד העובדים. בית הדין הורה לכח לעובדים לנמק כיצד מתיישבת בקשתם עם החלטת כב' ס. הנשיא השופטת ורדה וירט לבנה מיום 13/4/15 (בר"ע 25166-02-15), והוגשה עמדת כח לעובדים בשאלה זו.

בפני תגובת התובעים ותגובת החברה (נתבעת 2) בהן מובעת התנגדות לבקשה לדחיה על הסף , כל אחת ונימוקיה.

לאחר ששקלתי טיעוני הצדדים מצאתי כי הטענות בבקשה לדחיה על הסף אינן מתייחסות לסוגיה העומדת לפתחו של הליך זה. בהליך שבפני קמה מחלוקת משפטית אחת והיא מי רשאי לבחור לוועד, האם כלל עובדי החברה או שמא רק מתפקדי כח לעובדים. ביטוי לכך ניתן בסעיף 64 להחלטתי מיום 25/1/15 וכלשונו:" לכאורה נראה כפי שפורט לעיל כי כי כל עובדי החברה, בין אם הם חברים במשיב ובין אם לאו, יכולים לבחור ולהיבחר. אולם כאמור טרם התברר ההליך העיקרי ותנתן לצדדים הזכות להוכיח טענות עובדתיות ומשפטיות במהלכו בסוגיה מורכבת זו ,רק בסיומו תתברר סוגיה זו לאשורה." הא ותו לא.

כל שאר הסוגיות מקומן בהליך המצוי בפני כב' השופטת איצקוביץ, כאמור בסעיף 62 לאותה החלטה :"הבקשה להורות על עיכוב כל הליכי המו"מ עם החברה עד לקיום הבחירות נדחית. המו"מ ימשיך ע"י כח לעובדים כארגון יציג והכל בכפוף להליך בתל אביב ולהנחיות כב' השופטת איצקוביץ."

מהות זו לא השתנתה במעבר להליך העיקרי.

בראש ובראשונה הפסיקה קובעת כי סעד של דחייה על הסף ינתן במשורה ורק בעת שבית הדין סבור כי אין ממש בתביעה וכי דינה גם לגופה שלא להתקבל. מחיקת תובענה או דחייתה על הסף הם בגדר אמצעים הננקטים בלית ברירה ופתרון עניני של כל מחלוקת, לגופה, הוא לעולם עדיף. רצוי על כן שבית המשפט יבכר תמיד דיון עניני בפלוגתא על פתרון דיוני-פורמליסטי אשר מהווה לפעמים סוף פסוק לתיק הקונקרטי, אולם אינו סוף הדרך מבחינת המשך ההתדיינות סביב אותו ענין (כך נקבע בע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין ת"א-יפו פ"ד מ (2) 668). מאחר ולתביעה בפנינו קמה עילה, מטעם זה אין לדחות את התביעה על הסף, כך גם עולה מהחלטת כב' ס. הנשיאה . בסעיף 10 להחלטה מציינת כב' השופטת את טיעוני כח לעובדים:" בתגובת המשיב 1 נטען, כי יש לדחות את בקשת המבקשים על הסף, כיוון שהנהלת החברה היא שעומדת מאחורי המבקשים והתארגנותם. עוד נטען, כי אין בעצירת הליכי הבחירות בסניפים כדי לעצור את המשך קיומו של המו"מ הקיבוצי, שכן ארגון העובדים הוא שמוסמך לניהול המו"מ, ובפרט כאשר המו"מ נערך תחת פיקוחו של בית הדין האזורי בתל אביב." ( דגש שלי ש.ש.)

ובסעיף 16 קובעת:" 16.במסגרת ההחלטה בדבר הסעדים הזמניים, בית הדין האזורי ערך את האיזון הנכון, והורה כי הדיון לעניין הליך בחירות שבוצע על ידי המשיב 1 יבחן במסגרת ההליך העיקרי בתיק – מחד גיסא, ומאידך גיסא - ניתן צו האוסר את קיום המשך הבחירות במתכונת זו, לפיה לעובדים החברים בכח לעובדים בלבד הזכות לבחור ולהיבחר. כמו כן, הבקשה להורות על עיכוב כל הליכי המו"מ עם החברה עד לקיום הבחירות נדחתה, ונקבע כי המו"מ ימשיך ע"י המשיב 1 כארגון יציג והכל בכפוף להחלטות ולהנחיות בית הדין האזורי בתל אביב, וזאת כיוון שהקביעה לעניין זה ניתנה על ידי בית הדין האזורי בתל אביב." ( דגש שלי ש.ש.) דהיינו טענת כח לעובדים בדבר מעורבות המעביד לכאורה , נלקחה בחשבון וחרף זאת הותירה ס. הנשיא את ההפרדה בין ההליך בפני ובין ההליך בתל אביב.

סוגיה זו של היות המעסיק לכאורה מעורב בהליכי ההתארגנות תלויה ועומדת בפני בית הדים בתל אביב (סעיף5 לתגובת החברה סעיף 6,7 לתגובת התובעים).אין לאפשר כפל דיון באותה סוגיה בין אותם צדדים. על כן גם בשל היות תוכן הבקשה לדחיה על הסף שלא במסגרת ההליך שבפני ומחוץ לעילה הנדונה בהליך זה- זכות הבחירה, דינה להידחות. מתקיים הליך אחר בו נידונה לגופה, לרבות הליך הוכחות המתבקש מהטענות המועלות. ולכן יהיה לכח לעובדים יומם בטענות אלו במקום הנכון להם בהליך הוכחות ראוי , בהליך התלוי ועומד בתל אביב.

זאת ועוד, התובעים אינם חולקים על יציגות הנתבע 1 לאורך כל ההליך שבפני ובפעם המי יודע כמה הודיעו התובעים שוב בתגובתם לבקשה(סעיף 25):"הואיל והתובעים אינם מערערים על יציגות הנתבע, אין לטענות אלה רלוונטיות להליך זה"(דגש שלי ש.ש.). על כן כל הסעיפים בבקשה עד סעיף 21 ממילא אינם רלוונטים, כך גם סעיפים נוספים בבקשה . גם אין לקבל את טענת המבקשים כי טענות על היות התובעים שליחי ההנהלה נטענו כבר בבקשה לסעדים זמניים. הבקשה שנידונה לגופו של עניין היתה ביחס לזכות הבחירה. בהחלטה מיום 19/1/15 נעשתה ההבדלה בין ההליך הראשון לזה נשוא התיק העיקרי.הבקשה הראשונה נסגרה.(הח' ע' 11 ו- 12 לפרו') אף שהמסמכים שהוגשו בה נותרו כחלק מהראיות. המסמכים כראיות , אכן .אך לא הטענות שנטענו ושלא היו חלק מהליך הנוגע לבחירות. ההחלטה עושה אבחנה ברורה בין תוכן ההליכים. על כן הטענות בדבר הקשר בין התובעים לחברה אינם חלק מההליך שבפני אלא היו , אולי, חלק מההליך שנסגר מפורשות.