סע"ש 25574-04-14

בפני בקשה לתיקון כתב התביעה.

1.ביום 13.4.14 הגישה המבקשת את תביעתה לתשלום זכויות בגין עבודתה וסיומה. הסעדים שבגינם הוגשה התביעה הם פיצוי בגין אובדן הכנסה בתקופת ההריון ולאחריה, פיצוי בגין הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, חלף הודעה מוקדמת, הפרשות לקרן פנסיה, דמי נסיעות ואי מתן הודעה לעובד. בסך הכל העמידה המבקשת את תביעתה על הסכום של 94,420 ₪.

2.ביום 18.6.14 הגישה המשיבה את כתב ההגנה מטעמה, במסגרתו הכחישה מכל וכל את טענות המבקש.

3.במסגרת התיק הוגשו תצהירי הצדדים והתקיימה ישיבת הוכחות שלאחריה, ביום 2.12.15, ניתן צו להגשת סיכומים.

4.ביום 24.12.15 הגישה המבקשת בקשה לתיקון כתב התביעה. היא הבקשה שבפנינו.

בבקשתה, מבקשת המבקשת לתקן את כתב התביעה "בכך, שיוסף סעד - סכום לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין". לטענתה, יש להתיר את תיקון התביעה מאחר שלבית הדין סמכות רחבה לעשות כן ומאחר שאין בתיקון המבוקש משום הרחבת חזית. לגרסת המבקשת, משמסכת העובדות ומלוא הטענות הנוגעות לשימוע הלקוי שנערך לה ונסיבות פיטוריה נטענו זה מכבר במסגרת כתב התביעה והתצהירים שהוגשו מטעמה, ומשסעד הכספי האמור לא הוסף לתביעתה תוך שגגה ובתום לב, יש להיעתר לבקשתה באמצעות הוספת סכום לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין ותשלום האגרה הנוספת בגינו. לטענת המבקשת, אין בתיקון המבוקש משום שינוי במאזן הצדדים, הרחבת חזית או כדי לגרום לשינוי בניהול ההליך אלא מדובר אך בתיקון סעד וסכום התביעה.

5.בתגובת המשיבה מיום 31.12.15 התנגדה המשיבה לתיקון המבוקש.

לטענת המשיבה, הבקשה הוגשה בשיהוי רב, בתום שמיעת ההוכחות בתיק וערב הכרעה בתיק; לבקשה לא צורף כתב התביעה המתוקן והסכום שאותו מבוקש להוסיף לצד הסעד המבוקש; ההסבר להשמטת הסעד המבוקש כללי ואינו מגובה בתצהיר; אין בתיקון המבוקש כדי להועיל בבירור הפלוגתאות בתיק או כדי להעמיד את הפלוגתא האמיתית לבירור; מדובר בדרישה חריגה ובלתי מידתית נוכח העובדה שתיקון כזה בשלב שכזה יחייב מתן אפשרות לנתבעת להתגונן ולהביא ראיות וכן יידרוש שעות שיפוט נוספות כך שייגרם עיכוב ההליכים בתיק; הבקשה הוגשה בחוסר תום לב, לאחר שהמבקשת הבינה כי לא הצליחה להוכיח את טענותיה ובהן טענתה המרכזית כי פוטרה בשל הריונה; מדובר בהרחבה היריעה מעבר לדרוש שכן טענות המבקשת התמקדו בטענה כי המדובר בפיטורים פסולים ובניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

המשיבה סבורה כי הגם שגישת בתי הדין לעבודה מקלה יותר מגישתם של בתי המשפט בעניין תיקון כתבי טענות, אין משמעות הדבר כי על בית הדין להיעתר לכל בקשה לתיקון כתב תביעה, ובפרט לאור השלב שבו הוגשה הבקשה ומבלי שהמבקשת הצביעה על טעם סביר לקבלת בקשתה.