- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
סע"ש 25524-04-13
|
סע"ש בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו |
25524-04-13
16.5.2016 |
|
בפני השופט: ד"ר יצחק לובוצקי |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
תובע: מורן וינברגר עו"ד אורנה שמריהו |
נתבעת: איי די וו מודולר בע"מ עו"ד פבל מורוז |
| פסק דין | |
ניתן היום, ח' אייר תשע"ו, (16 מאי 2016), בהעדר הצדדים.
|
(משלים)
ביום 11.5.16 נתן ביה"ד הארצי פסק דין בתיק ע"ע 5020-02-15; ע"ע 10426-02-15 אצלו (להלן גם: "פסק הדין בארצי"). זאת בדיון בערעור בעניין פסה"ד של ביה"ד האזורי בתיק סע"ש 25524-04-13 (להלן: "פסק הדין המקורי"), הוא התיק הנוכחי, בו אני נדרש ליתן פסק דין משלים.
בפסק הדין בארצי נמחק ערעור המעסיק (להלן גם: "החברה" או "הנתבעת"), והתקבל בחלקו ערעור העובדת (להלן: "העובדת" או "התובעת"), בזו הלשון:
"הערעור מכוון בעיקרו של דבר לכך שבפסק דינו של בית הדין לא נערך דיון ולא נקבעו ממצאים עובדתיים בקשר לתביעות העובדת, שהתבססו על חוק עבודת נשים התשי"ד – 1954, וחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה תשמ"ח-1988" (סעיף 4 לפסק הדין בארצי).
ובהמשך מוסיף ביה"ד הארצי:
"... קביעת בית הדין בדבר דחיית התביעות, שניתנה ללא דיון וללא הנמקה מבוטלת. התיק מוחזר בזאת לבית הדין האזורי להשלמת פסק הדין בתביעות העובדת הנסמכות על החיקוקים האמורים לעיל. בית הדין ידון בתביעות המערערת, יקבע את הממצאים העובדתיים והמסקנות המשפטיות וינמק את קביעותיו כנדרש". (סע' 5 לקביעת ביה"ד הארצי).
תוך מילוי מצוות ביה"ד הארצי, שקלתי שוב בתביעת העובדת הנוגעת לחוק עבודת נשים וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, ואני קובע ממצאים עובדתיים ומסקנות משפטיות, תוך נימוקם כדלקמן:
1.התשתית העובדתית: העובדת עבדה 10.5 חודשים עד שניתנה לה הודעה על כוונה להפסיק את עבודתה, והיא הפסיקה את עבודתה בפועל ביום 2.9.12. ואולם, הממונה על עבודת נשים לא אישרה לפטר אותה ולכן היא קיבלה שכר מלא עד 12.12.12 (3.3 חודשים נוספים לאחר הפסקת עבודתה). בהמשך העובדת גם קיבלה תגמולים מהמוסד לביטוח לאומי, עד סיום חופשתה (שהוכרה כ"חופשת לידה"), חופשה שהסתיימה ביום 3.3.13. התובעת בחרה מרצונה וביזמתה שלא לחזור לעבוד בחברה, והיא מצאה לה מקום עבודה חדש כבר במהלך "חופשת הלידה", כפי שהעידה בביה"ד במפורש: |
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
