סע"ש 25416-09-15

1.לפני בקשה לחייב את התובע בהפקדת ערובה להבטחת תשלום הוצאות הנתבעות.

טענות הצדדים

2.לטענת הנתבעות, התובע לא פרע חיוב של הוצאות אשר הושתו עליו בהחלטת בית הדין מיום 1.8.16 בסך של 6,000 ₪ ועל כן קיים חשש כבד כי התובע לא ימלא אחר חיובים עתידיים כלפיו.

בנסיבות אלה, טוענות הנתבעות כי יש לחייב את התובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבעות.

3.התובע התנגד לבקשה וטען כי הנתבעת מנסה לדחות את ההליך המשפטי ולסכל את התביעה בטרם בירורה בפני בית הדין; לטענתו, הוא תושב הגדה המערבית עימה מקיימת מדינת ישראל יחסים עסקיים שוטפים לרבות גביית פסקי דין. בנוסף, התובע ממשיך לעבוד בישראל ולו הנתבעות תרצנה לעקל סכומים שלכאורה התובע יהיה חייב להן, הן תוכלנה לפנות למדור התשלומים ולעקל את הזכויות וכספי הפנסיה והעבודה של התובע.

התובע מוסיף ומבקש לדחות את החיוב בהוצאות אשר הוטל עליו לסיום ההליך ולקזזו מפסק הדין הסופי וזאת לאור הסכומים הגבוהים שהנתבעות חייבת לו, לטענתו, ברכיבי השכר.

דיון והכרעה

4.אין ספק שהטלת הנטל על תובע להפקיד ערובה עלולה לפגוע בזכות הגישה שלו למערכת המשפטית למימוש זכויותיו ואשר יש הסוברים שיש בה משום זכות יסוד המוקנית לכל אדם מכח חוק יסוד כבוד האדם וחרותו. ואולם, מנגד, זכות זו ניתנת להגבלה במידה שאינה עולה על הנדרש ולתכלית ראויה כאשר מולה עומדת זכות הקנין של הנתבע לגביית הוצאותיו. אכן, פסיקת בית-הדין הארצי לעבודה קובעת, כי זכות זו לעיתים נסוגה מפני זכותו של העובד לזכויות מכח חוקי המגן ובשל החשיבות המוסרית, חברתית וכלכלית שנועדה להגנה על עובדים זרים והימנעות מהעמדת מכשולים בדרכם למימוש זכויותיהם בבתי-הדין (ראו לעניין זה ע"ע 1064/00, קיניאמג'וי נ' אוליצקי (פורסם בנבו)), אך אין בכך כדי להביא לקביעה גורפת שכל מקרה בו מגיש עובד זר תביעה נגד מעסיקיו, אין מקום לחייבו בהפקדת ערובה (ראו לעניין זה בר"ע 1262/01 ניב אפי נ' יוקלראי – טרם פורסם) ויש לבחון כל מקרה לגופו.

5.בע"ע 1424/02 אבו נאסר – Saint Peter In Gallicantu (פורסם בנבו)) קבע בית הדין הארצי לעבודה מהן הנסיבות בהן יעתר בית הדין לבקשה להפקדת ערובה להבטחת הוצאות בעל דין, לפי תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984, וכך פסק –