סע"ש 25343-09-12

1.האם זכאי התובע לתשלום פיצויי פיטורים, הפרשי שכר מינימום, גמול עבודה בשעות נוספות וזכויות סוציאליות אחרות הנובעות מתקופת עבודתו וסיומה בנתבעת? אלה הן השאלות הדרושות הכרעה במסגרת הליך זה.

תמצית טענות התובע:

2.לטענת התובע הועסק ע"י הנתבעת המנהלת בית מלון בנתניה בעבודות ניקיון וסדרנות משנת 2005 ועד לשנת 2010. .

לטענתו עבד כ-18 שעות בכל יום החל מהשעה תשע בבוקר ועד השעה שלוש לפנות בוקר.

3.התובע השתכר סך של 3,000 ₪ משך מספר שנים ובשנתיים האחרונות לעבודתו קיבל תוספת של 500 ₪ לשכרו, על כן שכרו החודשי הגלובאלי עמד על סך של 3,500 ₪.

4.במהלך חודש יולי 2010 נקלע התובע למצוקה נפשית חמורה אשר חייבה קבלת טיפולים ותרופות אותן נוטל הוא גם כיום. עקב מצבו הנפשי של התובע נפגעה יכולתו להמשיך ולעבוד באופן סביר (בעניין זה הפנה ב"כ התובע לדו"ח רפואי פסיכיאטרי בשפה הערבית).

5.לטענת התובע משנצבר ממנו להמשיך ולעבוד נאלץ להפסיק את עבודתו בנתבעת ובנסיבות אלו התפטרותו כדין פיטורים המזכים בתשלום פיצויי פיטורים. משהנתבע לא שלם את מלוא פיצויי הפיטורים להם זכאי התובע אלא הפריש סך של 8,254 ₪ בלבד, התובע זכאי להשלמת פיצויי פיטורים בסך 12,600 ₪.

6.בנוסף טען התובע כי דיווחי הנתבעת אינם משקפים את שעות וימי עבודתו ואת תשלום השכר בפועל. על כן, עתר התובע לתשלום הפרשי שכר מינימום וגמול עבודה בשעות נוספות על בסיס שכר חודשי בסך 3,500 ₪ ו-18 שעות עבודה ביום. בגין רכיבים אלה נתבע סך של 522,471 ₪.

7.בנוסף עתר התובע לתשלום ימי חופשה בסך 5,544 ₪ על פי חישוב ערך עבודה יומי בסך של 154.01 ₪ במכפלת 36 ימים. כמו כן עתר התובע לתשלום דמי הבראה בסך 5,110 ₪ (14X36.5) ימים.

8.לטענת התובע עבד בימי החג אולם שולמה לו משכורת חודשית רגילה ללא כל תשלום בגין עבודה בימי חג. התובע העמיד תביעתו בגין רכיב זה על סך של 3,726 ₪.