סע"ש 25234-07-12 אמר נ' אחים גורן בע"מ

הרקע להגשת התובענה, ותמצית הליכי הדיון בה

1.התובעת עבדה אצל הנתבעת במשך כשנה וחצי. הרציפות בעבודה נקטעה במהלכה, בשל שתי תקופות שבהן התובעת לא היתה כשירה לעבודתה עקב הצורך ב"שמירת הריון".

בכתב התביעה, שהוגש עוד בהיות התובעת בהריון, טענה התובעת כי עם שובה לעבודה מהתקופה הראשונה של "שמירת ההריון", הנתבעת התנכלה לה; על פי הנטען בכתב התביעה, הנתבעת העבירה את התובעת לעבוד בחדר אחר, בלא מזגן, לקחה ממנה את המחשב שנדרש לעבודתה, ולא סיפקה לה עבודה, והכל - במטרה לייאש את התובעת ולגרום לה להתפטר מעבודתה. בנוסף - לפי הנטען בכתב התביעה - הנתבעת הפחיתה את שכרה של התובעת, שבמקום להיות מבוסס על תעריף חודשי, הפך להיות מבוסס על תעריף יומי. עוד נטען בכתב התביעה, כי הנתבעת הוציאה את דיבתה של התובעת רעה באוזני עובדים אחרים.

בהתבסס על טענות אלה, עתרה התובעת לחייב את הנתבעת לשלם לה שכר בתקופה שעד 60 ימים לאחר תום חופשת הלידה ולשלם לתובעת הפרשי שכר ודמי הבראה. בנוסף לכך, עתרה התובעת לחייב את הנתבעת לשלם לה פיצוי בסך 100,000 ₪, עתירה שכנראה התבססה על חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (שייקרא להלן: "חוק איסור לשון הרע") וכן על חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988 (שייקרא להלן: "חוק השוויון") וגם על חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 (שייקרא להלן: "חוק עבודת נשים").

2.הנתבעת, בכתב הגנתה, הכחישה את טענותיה של התובעת; לטענת הנתבעת, התובעת לא שבה לעבודה עם תום תקופת "שמירת ההריון" הראשונה, מבלי שהביאה אישורי מחלה על כך (בהמשך התברר כי תקופת "שמירת ההריון" - הוארכה).

משחזרה התובעת לעבודתה, על פי הנטען בכתב ההגנה - היא לא עבדה, אלא ניצלה את היותה בהריון כדי לעשות במקום העבודה כרצונה. הנתבעת הכחישה את הטענה בדבר העברת החדר.

בענין נטילת המחשב, טענה הנתבעת כי כל מחשבי הנתבעת נלקחו לטיפול בן מספר ימים כך שכל העובדים היו בלי מחשב באותה עת.

בנוסף, טענה הנתבעת בכתב ההגנה, כי בתקופה שבין שתי תקופות "שמירת ההריון" התובעת נעדרה רבות מעבודתה בטענה שהיא חולה, אך זאת - מבלי שהיא היתה חולה; היא אף נצפתה רוקדת בחתונת אחיה, בזמן שלטענתה היא נאלצה לשכב במיטתה.

הנתבעת הכחישה את טענות התובעת גם בענין הפחתת השכר והוצאת לשון הרע.