סע"ש 25016-06-15 בניני ק. עמיחי בע"מ נ' דראמנה

בפניי בקשה למשלוח הודעת צד ג' לחברת חץ המזרח להנדסה בע"מ ח.פ. 514036607 (להלן – חברת חץ המזרח). המשיב (התובע) התנגד לבקשה.

לטענת המבקשת, חברה קבלנית בתחום הבנייה, המשיב, שהנו עובד זר תושב הרשות, הועסק על ידי חברת חץ המזרח באתריה של המבקשת לתקופות קצובות. לשיטתה, לא התקיימו בינה לבין המשיב יחסי עובד – מעסיק, ואלה התקיימו בין המשיב לבין חברת חץ המזרח. בהסכם בינה לבין חברת חץ המזרח נקבע, כי האחרונה תספק למבקשת עובדים והיא בלבד תהא מעסיקתם. המבקשת היא מזמין העבודה ושימשה צינור להעברת כספים עבור תשלומים לעובדי חברת חץ המזרח, ובכלל זה למשיב. לאור ההתחייבות החוזית בין המבקשת לבין חברת חץ המזרח, על האחרונה לשפות את המבקשת בגין כל תשלום בו תחויב לשלם למשיב בגין תביעה זאת. המבקשת הפנתה להחלטת כב' השופטת גרשון – יזרעאלי בבקשה דומה.

המשיב התנגד לבקשה וטען כי דווקא בהחלטה אליה הפנתה המבקשת נדחתה בקשה למשלוח הודעת צד ג'.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי לנכון לקבוע, כי אין מקום להתיר משלוח הודעת צד שלישי לחברת חץ המזרח, אולם יש להורות על צירופה של האחרונה כנתבעת נוספת, וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן.

תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991 (להלן: "תקנות בית הדין") אינן כוללות הוראות בדבר משלוח הודעה לצד שלישי, אך המנגנון שהוסדר בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 אומץ בבתי הדין מכוח סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט – 1969. עם זאת, נקבע, כי כלי דיוני זה יופעל רק מקום בו אילו הוגשה תביעה נפרדת בין מגיש הודעת צד שלישי לבין הצד השלישי היתה זו מצויה במסגרת סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה.

בעניין ע"ע 23018/05/12 תדיר גן (מוצרים מדוייקים) 1993 בע"מ נ' רימס אינטרנשיונל בע"מ ואח' (ניתן ביום 3/7/14) (להלן: "עניין תדיר גן") נקבע כך :

"מוסד דיוני זה אומץ 'כמובן, בשינויים המחויבים, ובכפוף לקביעה אחרת של בית-הדין, אם ראה לעשות כן לצורך פישוט הדיון, הקלת הדיון ועשיית משפט צדק'. אלא שמוסד דיוני זה כפוף לכך שהתובענה מושא הודעת הצד השלישי תהא בסמכותו העניינית של בית הדין לעבודה 'לו הוגשה היא במישרין כלפי אותו צד שלישי – כנתבע'. לפיכך, בבוא בית הדין לבחון הודעת צד שלישי שומא עליו לבחון האם התובענה מצויה בסמכותו העניינית. תביעה שבית הדין לעבודה אינו מוסמך לדון בה, לא תהפוך לתביעה בסמכות רק משום שהוגשה באמצעות הודעת צד שלישי. בית דין זה חזר ושנה כי 'בהפעלת הפרוצדורה של הגשת הודעה לצד שלישי ייזהר בית-הדין שלא לחרוג מתחום סמכותו'. עילת התביעה המרכזית של המערערת בהודעת הצד השלישי כלפי רימס היא ההתחייבות לשיפוי המעוגנת בהסכם ההתקשרות שבין השתיים. מדובר בעילה חוזית – מסחרית בין צדדים שאינם עובד ומעביד. משכך, תובענה בעילה זו לא מקיימת את שני התנאים הקבועים בסעיף 24 (א) (1) לחוק – מבחן העילה ומבחן הצדדים. אין כל דרך להכניס לבית הדין לעבודה תביעה חוזית בין שניים, אפילו השניים היו שניהם מעבידים של העובד. כך נפסק אך לאחרונה בעניין שיב"א; כך נפסק מבראשית, עת נקבע כי לא תתאפשר 'הגשת הודעה לצד שלישי על-ידי מעביד כנגד שותפו'".