סע"ש 24890-08-15

הקדמה

1.הנתבעת הגישה "בקשה לדחיית התביעה על הסף מחמת חוסר סמכות מקומית או לחילופין להעברת התביעה לבית הדין המוסמך מקומית לדון בה" (להלן – "הבקשה").

2.בבקשתה ציינה הנתבעת, כי התובע עבד בירושלים בלבד ומשכך הסמכות המקומית מסורה לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים.לבקשתה צרפה הנתבעת את תצהירה של גב' סתיו גבאי, הבעלים של הנתבעת בזמנים הרלוונטים לכתב התביעה, אשר הצהירה, כי התובע "עבד בירושלים ב 99% בשל העובדה שלחברה לא היה כלכלי להרכיב דלתות מחוץ לירושלים בעיקר מפני שהספקים של החברה היו בעלי אולמות תצוגה מחוץ לאזור ירושלים ולא היה לחברה טעם כלכלי (עלויות ומרחקים) להתחרות עימם" (ר' סעף 2 לתצהירה של גב' גבאי).

3.מר יששכר שזו, מנהל העבודה של התובע בזמנים הרלוונטים לכתב התביעה, כך על פי האמור בתצהירו שצורף לבקשה, ציין כי "הוא זוכר היטב...שהעבודה היתה בירושלים בעיקרה ולא במקומות אחרים בשטח מדינת ישראל" (ר' סעיף 2 לתצהירו של מר שזו). בהמשך מציין מר שזו, כי "העבודה היתה בירושלים – ובירושלים בלבד" (ר' סעיף 3 לתצהירו המהווה חלק בלתי נפרד מהבקשה).

4.בתגובתו לבקשה ציין התובע, כי "עבד אצל הנתבעת בירושלים, מודיעין ותל אביב ועל כן הסמכות המקומית מוקנית גם לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. עם זאת וע"מ לקדם את התיק אין לתובע להעברת התביעה (כך במקור – י.ז.ג) לבית דין אחר לרבות בית הדין האזורי לעבודה בירושלים" (ר' סעיפים 3-2 לתגובה).

5.בהתאם להחלטת נשיאת בית הדין האזורי לעבודה, כב' השופטת לקסר, מיום 10.11.2015 המציא התובע תצהיר בו ציין, כי עבד אצל הנתבעת בירושלים, מודיעין, אשקלון ותל אביב.

6.נשיאת בית הדין האזורי לעבודה, כב' השופטת לקסר קבעה בהחלטתה מיום 23.12.2015, כי התובע אינו מציין בתצהירו היכן ביצע את מרבית עבודתו על אף שהתבקש לציין זאת במפורש וככל שלא יצרף תצהיר מטעמו תתברר הסוגיה בקדם המשפט.

7.במסגרת דיון קדם המשפט שהתקיים היום, ולאחר שהתובע חזר בו מההסכמה להסמיך אותי לפסוק במחלוקת מכח סמכותי לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 נדרשתי לבחינת הבקשה. החלטתי בענין זה נשענת, איפוא, על תצהירי הצדדים שצורפו לבקשה, לתגובה לה ועל כתבי הטענות בתיק.

דיון והכרעה

8.תקנה 3 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב – 1991 (להלן – "התקנות") קובעת: